ע"פ 8150/05

תקציר

בפסק הדין, שניתן על ידי השופט ד' חשין, נקבע כי יש לדחות את הערעור על הרשעתו של המערער ועל גזר דינו. הערעור מערער בעיקר על קביעותיה העובדתיות של הערכאה הפרוצדורלית, אך חשין אינו מוצא נסיבות חריגות לסטות מהכלל של אי התערבות בממצאים אלה. שלושה עדי מפתח – עלי שעבי, איאד חילו, ומוראד חסון – מספקים כולם ראיות לכך שהמערער דקר את המנוח. בית המשפט הפרוצדורלי בחן ביסודיות את דבריהם ועדויותיהם, וחשין מסכים עם מסקנותיהם. בנוסף, חשין מסכים עם קביעתו של בית משפט קמא, לפיה המערער היה מודע וחפץ בתוצאה הקטלנית, ונקבע הקשר הסיבתי בין מעשיו של המערער לבין מותו של המנוח. גם טענת המערערת כי האירועים שלאחר הפרידה מהמנוח מנתקים את הקשר הסיבתי המשפטי נדחית. לבסוף, חשין אינו רואה עילה להתערב בעונש של 16 שנות מאסר שהטיל עליו בית משפט קמא, במיוחד בהתחשב בעברו הפלילי הקודם של המערער. השופטת א' ארבל והשופט א' רובינשטיין מסכימים עם פסק דינו של חשין.