ה"פ 18815-06-12

תקציר

המחלוקת בין רולצור לרמט מתמקדת בפרשנות ההסכם ביניהם, ובפרט ביחסים שבין סעיף 3(ו) לבין סעיף הבוררות. רולצור טוען כי סעיף הבוררות חל רק על תביעות שאינן "גב אל גב", ואילו רמט טוען כי יש לברר בבית המשפט טענות "גב אל גב" שלא אושרו על ידי הרכבת. לאחר בחינת המו"מ שקדם להסכם, מצדד בית המשפט ברמט וקובע כי הצדדים התכוונו שתביעות שלא אושרו על ידי הרכבת יתבררו בבית המשפט בהשתתפות הרכבת. יתר על כן, בית המשפט קובע כי הן הצורך הפרוצדורלי והן הצורך המהותי מכתיבים כי הסכסוך יידון בפורום אחד, לרבות הרכבת, כדי למנוע קונפליקטים פוטנציאליים וכפילות הליכים. הדבר נכון במיוחד לאור העובדה שההסכם אינו יחסי קבלן-קבלן משנה טיפוסיים אלא הסכם "גב אל גב", שבו רמט משמש צינור להעברת כספים מהרכבת לרולצור. לפיכך, טענותיו של רולצור נגד רמט בעניינים "גב אל גב" שלא אושרו על ידי הרכבת יידונו בבית המשפט, ויבטיחו פתרון כולל של כל הגורמים הדרושים. כל צד יישא בהוצאותיו, ורולצור ישלם לרמט 20 אלף שקל.