ת"א 32031-08-17

תקציר

התובעת, שילדה בבית החולים הנתבע, סבלה במהלך הלידה מקרע נדיר אך חמור בפרינאום בדרגה א'3. הקרע נתפר בחדר הלידה על ידי רופא כללי, ד"ר מטליס, שלא היה מומחה בשום תחום ברפואה, וניסיונו והכשרתו בטיפול בקרעים מסוג זה היו מוגבלים. התפירה בוצעה ללא הסכמתה המודעת של התובעת, בהרדמה מקומית, בניגוד למקובל ברפואה באותה עת, שחייבה תיקון קרעים כאמור בחדר ניתוח, בהרדמה כללית או אזורית, על ידי כירורג או גינקולוג, או מומחה אחר, ובהתאם לפרוטוקול קבוע. התובעת חוותה תסמינים קשים בעקבות הלידה ונזקקה לטיפול נרחב לאחר הלידה. היא אובחנה עם נכות רפואית לצמיתות של 10% עקב בריחת גזים. בית המשפט מצא את הנתבעים התרשלו בטיפול בתובע. בית המשפט קבע כי הנתבעים הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי התובעת בכך שלא פעלו בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת בתיקון הקרע שלה, וכי רשלנות זו הגדילה את ההסתברות שתישאר פגומה ליותר מ-50%. בנוסף, בית המשפט מצא כי הסכמתה של התובעת לא הייתה מדעת, שכן לא נמסר לה מידע מספק ומדויק על מצבה, סיכוני ההליך והמומחיות הנדרשת לביצועו בהצלחה. השופטת שוכנעה כי אילו נמסר לתובעת המידע הנכון, היא לא הייתה מסכימה להליך כפי שבוצע. לתובע נפסקו פיצויים בסך 231,000 ₪, הכוללים 100,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, 10,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, 20,000 ₪ בגין סיוע לצד ג', 90,000 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר ובעתיד ו-11,000 ₪ בגין אובדן פנסיה בעבר ובעתיד. כמו כן פסק השופט לתובע 23,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-24,000 ₪ הוצאות משפט. הסכום שנפסק, בניכוי 80,000 ₪ שכבר שולמו לתובע, חויב להיות משולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אחרת יצבור ריבית עד שישולם במלואו.