ה"פ 191/06

תקציר

פסק הדין מאשר את שני פסקי הבוררות שניתנו לטובת זוהר ונגד עמידר, ודוחה את בקשת עמידר לבטלם. פסק הדין הראשון קבע כי עמידר פעל בחוסר תום לב בביצוע הסכם מקרקעין עם זוהר, ולכן זוהר זכאית לפיצוי. פסק הדין השני קבע את סכום הפיצוי. עמידר טען כי יש לבטל את הפסקים מכמה עילות לפי סעיף 24 לחוק הבוררות, ובהן תקנת הציבור, מחלת הבורר וחריגה מסמכות. באשר לתקנת הציבור, קבע בית המשפט כי הפרסים אינם אוכפים חובות כלשהן בניגוד לדין. אשר למחלתה של הבוררת, נמצא כי עיוורונה של הבוררת לא פגע ביכולתה לתפקד, וממילא עמידר לא פעלה במועד להרחקתה. בית המשפט דחה גם את טענותיה של עמידר כי הבוררת העבירה את שיקול דעתה לעוזרת, וכי חל שינוי מהותי בבסיס ההסכם. באשר לפיצוי שנפסק על ידי הבוררת, קבע בית המשפט כי הבוררת לא חרגה מסמכותה, שכן הסכם הבוררות הסמיך אותה לפסוק במחלוקות העולות מכתבי הטענות, ולשני הצדדים ניתנה הזדמנות להציג את ראיותיהם. יתר על כן, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאיה העובדתיים של הבוררת, ולא כל סימן למשוא פנים מצדה. לבסוף, קבע בית המשפט כי גם אם הייתה עילה לביטול הפסקות, בית המשפט רשאי לדחות בקשת ביטול אם לא נגרם עיוות דין, וכך גם במקרה דנן. עמידר חויב לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 20 אלף שקל.