ע"א 9539/05

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת על שוויו של עסקת מקרקעין, שהיא מרכזית בתחולתו של חוק מיסוי מקרקעין. המערערים, שמכרו מספר יחידות דיור זה לזה, טענו כי יש להשתמש בערכה החוזי של העסקה לצרכי מיסוי. עם זאת, רשות המסים השיבה כי שווי השוק של העסקה גבוה מהסכום הנקוב בחוזה. ועדת הערר של בית המשפט המחוזי בחיפה פסקה בעבר לטובת התשובה, והמערערים ערערו על החלטה זו לבית המשפט העליון. שופט בית המשפט העליון, א' גרוניס, אישר את החלטת ועדת הערר, דחה את הערעור ואישר כי יש להשתמש בשווי השוק של העסקה, ולא בשווי החוזי, לצרכי מיסוי לפי החוק. פסק דינו של השופט גרוניס התבסס על ההבנה כי הגדרת החוק ל"שווי" מתחילה בשווי שוק, והשווי החוזי קביל רק אם הוא מייצג מכירה מרצון בין שני צדדים בתום לב. כמו כן, השופטת הסכימה עם עמדת רשות המסים לפיה קיימת תמורה נוספת מעבר לחוזה, בדמות שיפוצים, שהרוכש הסכים לבצע ללא תמורה נוספת. פסק הדין התייחס גם לטענות הקשורות לחוק עידוד השקעות הון ומס מכירה, שנדחו אף הן. השופט סיים את דבריו בכך שהורה למערערים לשלם 35,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.