בב"נ 5535-11-15

תקציר

המבקש ביקש לעכב ולבטל צו הריסה מינהלי שהוציא המשיב לפי חוק התכנון והבניה. המבקש טען כי יש לבטל את הצו משום שהמבנה קיים מספר שנים ונעשו בו רק שינויים פנימיים; לפיכך, ביצוע הצו לא היה נחוץ כדי למנוע עובדה מוגמרת. עוד טען המבקש, כי הצו הוצא משיקולים זרים ובניגוד להבטחת המשיב שלא להרוס את המבנה. בית המשפט דחה את הבקשה. בית המשפט קבע, כי המבקש נעדר מעמד משום שלא הוכיח זכות מוכרת במקרקעין עליהם נמצא המבנה. גם הבקשה נדחתה מאחר שהוגשה מחוץ למגבלת שלושת הימים ולא הסבירה את השיהוי. בנוסף, המבקש לא הגיש בקשה לביטול החלטה קודמת של בית המשפט שהאריכה את המועד לביצוע צו ההריסה. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי למבנה היה היתר כדין או כי ביצוע הצו לא היה נחוץ כדי למנוע עובדה מוגמרת. הראיות הראו כי הבניין לא הושלם או אוכלס בעת הגשת הבקשה, ולכן לא ניתן לראות בו עובדה מוגמרת. גם טענות המבקש בדבר קיומה של הבטחה מינהלית ושיקולים זרים במתן הצו נדחו מחוסר ראיות. זאת ועוד, בית המשפט מתח ביקורת על התנהלותו של המבקש לאורך כל ההליך, וציין את ניסיונו לעכב את הדיונים ואת גרסתו המשתנה והבלתי עקבית לעובדות. כתוצאה מכך, הורה בית המשפט למבקש לשלם למשיב את הוצאותיו בנוסף להוצאות המשפט.