בג"צ 4589/19

תקציר

השופט בחן את העתירה וקבע כי אין הצדקה להתערב בהחלטות הערכאות השיפוטיות הנוגעות למקרה, שכן היא אינה נופלת בגדר הנסיבות החריגות המצדיקות את התערבותו של בג"ץ. העותר טען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן בחוסר סמכות משום שהמשיבים לא הגיבו כראוי לטענתו בדבר האינטרס המוסכם עם המנוח. אולם, עיון בהגנתם של המשיבים מעלה כי הם אכן הכחישו את טענת העותר. עוד מציינת השופטת כי גם אם נפלה טעות בהפעלת שיקול הדעת על ידי בית המשפט המחוזי, היא לא חרגה מסמכותו. השופט מפנה לתקנה 462 לתקנות סדר הדין האזרחי, המדגישה את סמכויותיה הנרחבות של ערכאת הערעור לקבל החלטות, לרבות הכרעה בסוגיית הריבית. בסופו של דבר, השופט מגיע למסקנה כי יש לדחות את העתירה, שכן היא אינה נופלת בגדר המקרים החריגים המצדיקים את התערבותו של בג"ץ. מכיוון שלא התבקשה תגובה, לא ניתן צו להוצאות.