ת"פ 382/98

תקציר

הכרעת הדין נסובה סביב קבילות אמירותיו של עד מפתח, חואן חוסה ססילר במשטרה, כראיה בתיק פלילי נגד הנאשם, פרושנובסקי. ססילר (Ceciler), אזרח ישראלי השוהה בחו"ל, היה אמור להעיד נגד הנאשם אך נעדר. התביעה מייחסת זאת לאמצעים פסולים שננקטו כדי להניא אותו מלהעיד ומבקשת להודות בדבריו לפי סעיף 10א(ב) לפקודת הראיות. ההגנה טוענת כי התביעה לא הוכיחה די הצורך כי לא ניתן היה לאתר את ססיל או כי אמצעים פסולים היו הגורם להיעדרותו. השופט, לאחר ששקל את הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים, פוסק לטובת התביעה, ומוצא ראיות מספיקות לצעדים פסולים שננקטו נגד ססילר . עם זאת, השופט שוקל גם את טענת ההגנה כי יש בידיה ראיות להפרכת טענות התביעה וקובע כי קבילות דבריו של ססיל מותנית. המשמעות היא שהאמירות נחשבות לעת עתה לראיות, אך ההחלטה הסופית על קבילותן תתקבל בהכרעת הדין לאחר שמיעת טיעוני ההגנה. השופט מדגיש כי התביעה ביססה עילה לכאורה לקבילות האמירות וכי להגנה תהיה הזדמנות להציג ראיות משלה כדי לערער על קבילותן.