רמ"ש 10967-02-16

תקציר

המקרה נסוב סביב פרשנותו של סעיף 76(א) לחוק ההוצאה לפועל, בדבר היררכיית העדיפות בין ריבוי נושים של חייב. המבקשת, בתם של שניים מהמשיבים, ומשיב נוסף הם נושים של משיב אחר (החייב). המבקשת ביקשה כי בית המשפט יכיר בזכותה כנושה לחלק יחסי מהתמורה ממימוש רכושו של החייב, בעקבות הטלת עיקול על רישום הנכס. בית המשפט לענייני משפחה פסק לטובת נושה אחר, המשיב 1, אשר פתח בהליכי מימוש ומינה כונס נכסים, בקובעו כי יש להשתמש תחילה בכספים לצורך פיצוי המשיב 1. בקשת המבקש למתן רשות ערעור על פסק דין זה נדחתה. בית המשפט קבע, כי הטלת עיקול על הרישום כשלעצמה אינה מהווה הליך מימוש ואינה מחייבת קביעת היררכיה של עדיפות בין הנושים. השופט הסכים עם פרשנותו של בית המשפט לענייני משפחה לסעיף 76(א) וקבע כי המועד הרלוונטי לקביעת חלוקת כספי המימוש הוא מועד המימוש ולא מועד העיקול. המבקשת לא פעלה באופן אקטיבי למימוש הכספים ומשכך, קבע בית המשפט, כי יש להשתמש בכספים תחילה כדי לפצות את הנושה שיזם את הליכי המימוש המוצלחים. עוד הדגישה השופטת כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן רק בנסיבות חריגות, שלא התקיימו במקרה זה. הבקשה נדחתה.