בע"מ 3614/09

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של סכסוך משפטי ממושך בין אם לבנה הצעיר בנוגע לזכויות בחלקת אדמה במושב כפר הזיתים. בית משפט השלום קבע במקור כי לבן הובטחה מתנת ירושה לגבי חלק מהמקרקעין, שהאם רשאית לבטל, אך רק לגבי השטח שבו הבן טרם בנה מבנים. בית המשפט הורה למינהל מקרקעי ישראל להוציא את מבני הבן מהקרקע ולרשום את הזכויות בקרקע הנותרת על שם האם. בית המשפט גם העניק לבן זכויות רישיון בלתי חוזרות בשטח שבו נבנו ביתו והצריף שלו, וקבע כי הוא יכול להגיש בקשה להיתרים הרלוונטיים. בנוסף, הוחלט כי מטע זיתים בשטח יועבר לידי האם. על כל צד נאסר להיכנס לשטחו של הצד השני. שני הצדדים ערערו על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי בנצרת. בית המשפט המחוזי פסק לטובת הבן, וקבע כי ניתנה לו מתנה מלאה של היתר לבנות את בית מגוריו, סככה לעסקיו ומטע זיתים. בית המשפט נימק זאת בכך שהבן פעל על פי היתר זה והשקיע בבנייה. לפיכך, הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה כי על הבן לשמור על הזכויות בכל השטח, לרבות מטע הזיתים. כמו כן, בית המשפט הורה לאם להשיב את תשלומי המזונות הזמניים שקיבלה. לאחר מכן הגישה האם בקשה לחופשה כדי לערער על החלטה זו בפני ערכאה גבוהה יותר. עם זאת, הבקשה נדחתה, שכן בית המשפט קבע כי המקרה אינו מעורר שאלות עקרוניות בדין המצדיקות ערעור נוסף. בית המשפט ציין כי מדובר במקרה ספציפי בין בני משפחה ואין בו כדי להשפיע על סכסוכים משפטיים אחרים. גם הקביעה בדבר מהות ההסכם כמתנה גמורה נתמכה על ידי בית המשפט, שלא מצא עילה להתערב בסוגיה פרטנית זו. בנוסף, הסכים בית המשפט עם החלטת בית המשפט המחוזי בעניין שלילת כתובתה של האם וחובתה להשיב תשלומים זמניים. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, כך שפסק דינו של בית המשפט המחוזי יעמוד בעינו.