סע"ש 15630-01-18
פסק-דין עבודה אזורי ירושלים
תקציר
פסק הדין דן בהסכמות ובחילוקי הדעות בין תובע לנתבע בנוגע לחוזה עבודה. התובע, שעבד בעבר אצל שפיר, טען כי היה בידו הסכם בכתב יד עם הנתבעת, המפרט את התנאים הכוללים מענק של 115,000 ש"ח שישולם בשני תשלומים כפיצוי על עזיבת שפיר. הנתבעים הכחישו את המיוחס להם וטענו כי המסמך מזויף. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והגיע למסקנה כי המסמך אותנטי, וכי תנאי ההסכם גובשו בנובמבר 2016. עוד נקבע כי הנתבע שילם לתובע 60,000 ₪, שהיוו חלק מהמענק המוסכם. בית המשפט קיבל את גרסת התובע לאירועים בעניין המענק וקבע כי היא נועדה להבטיח את כדאיות עזיבתו את שפיר. כמו כן, בית הדין בחן את נסיבות סיום העסקתה של התובעת והגיע למסקנה כי הנתבעים הם אלה שרצו לסיים את הקשר. התובע פוטר ללא שימוע, ובית המשפט הגדיר את התנהגות הנתבעים כבלתי חוקית. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע 27,992 ש"ח בגין הפרשות שלא שולמו לביטוח מנהלים, 2,663 ש"ח בגין הפרשי שכר באוגוסט 2017, 10,000 ש"ח כפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ו-55,000 ש"ח בגין השלמת המענק. יתר טענות התובע, כמו גם התביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבעת, נדחו. כמו כן חויב הנתבע בכיסוי הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪.
חקיקה מקושרת
סע"ש 15630-01-18 משה נתיב נ' יפרח תעשיות בטון בע"מ, עבודה אזורי (4.5.2020)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.