ע"א 2920/14

תקציר

המערערת, שבן זוגה נרצח במתחם המשותף להם, עתרה לקבל את המתחם מכספי פשיטת הרגל של בן זוגה המנוח. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הבקשה, בנימוק שהנכס היה בבעלות חלקית בלבד של החייבת וכי לנושים לא הייתה כל תועלת מהבטחת הנכס, מה גם שהמערערת לא שילמה עבור מגוריה שם. המערערת טענה כי ניהול הנכס על ידי הנאמן צריך להצדיק את ביטחונו, אך הנאמן והכונס הרשמי טענו שניהם כי לקרן פשיטת הרגל אין חובה לממן את הבטוחה, מה גם שלמערערת לא הייתה זכות מגורים מוכחת והנכס לא היה קשור ישירות לקרן. בית המשפט, שהזדהה עם צערו של המערער אך גם הכיר בהשלכות הכספיות, דחה את הערעור והסכים כי קרן פשיטת הרגל אינה צריכה להיות אחראית לאבטחת המתחם. ההחלטה התקבלה על יסוד היעדר ראיות המצביעות על תועלת כלשהי לנושים וסימני השאלה בדבר הבעלות בנכס, דמי השימוש וזיקתו למערערת. כתוצאה מכך, הבקשה להבטחת המתחם מקרן פשיטת הרגל נדחתה, ובנסיבות העניין לא נפסקו הוצאות.