LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

חדל"פ 7841-07-25

פסק-דין שלום חיפה

📋
מספר הליך7841-07-25
📂
סוג הליךחדל"פ
📅
תאריך13 במאי 2026
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזחיפה
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםעו"ד שירי ולטמן נ. מועתסאם סלימאן
👨‍⚖️
שופטיםאילנה הדר

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **פסק דין: חדל"פ 7841-07-25 סלימאן נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח' (בית משפט השלום בחיפה)** **הקדמה** פסק דין זה מתמודד עם בקשת נאמנת לביטול צו פתיחת הליכים בעניינו של חייב (להלן: "היחיד") במסגרת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הסיבה לבקשה היא מחדליו של היחיד במילוי הוראות צו פתיחת ההליכים, לרבות אי הגשת דוחות, אי שיתוף פעולה עם הנאמנת, וחוסר גילוי נאות. פסק הדין מדגיש את חשיבותם של עקרונות תום הלב, שיתוף הפעולה, והגילוי המוגבר בהליכי חדלות פירעון, ומציב תנאים מחמירים להגשת בקשות עתידיות. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **מהות הליכי חדלות פירעון – "חסד המחוקק" והתמורה הנדרשת:** * בית המשפט חוזר על התפיסה כי הליכי חדלות פירעון, בדומה להליכי פשיטת רגל שקדמו להם, מהווים "חסד המחוקק" המעניק לחייב הזדמנות להיחלץ ממצוקתו הכלכלית ולהשתקם. * ואולם, "היד המושטת כלפי החייב מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצדו". פגיעתם של הנושים, אשר לא ייפרעו את מלוא חובם, נתפסת כבלתי מוצדקת כאשר החייב נוהג בחוסר הגינות או חוסר יושר. (סעיף 5 לפסק הדין). * **חידוש/הדגשה:** ציטוט ע"א 1193/21 רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי מדגיש את הרלוונטיות של דרישת תום הלב גם להליכים המתנהלים תחת החוק החדש. 2. **חובת תום הלב והתנהגות היחיד בהליך:** * חובת תום הלב היא דרישה יסודית בהליכי חדלות פירעון. היא באה לידי ביטוי במספר אופנים: * **חובת גילוי מוגברת:** על היחיד לחשוף את מלוא המידע הנדרש. * **עמידה במגבלות:** היחיד מחויב לעמוד במגבלות שהוטלו עליו, לרבות תשלומים חודשיים. * **שיתוף פעולה:** על היחיד לשתף פעולה עם בעל התפקיד שמונה בעניינו (הנאמנת במקרה זה). (סעיף 6 לפסק הדין). * **יישום בענייננו:** היחיד הפר את חובתו זו בכך שלא הגיש דוחות דו-חודשיים, לא המציא מסמכים, לא שיתף פעולה עם הנאמנת ולא חשף מידע נדרש. (סעיף 7 לפסק הדין). 3. **התנהלות כמקיימת "זניחת ההליך":** * בית המשפט קובע כי חוסר שיתוף הפעולה של היחיד ויצירת המחדלים מהווים "זניחת ההליך" על ידו. התנהלות זו תומכת בהחלטה על ביטול צו פתיחת ההליכים. (סעיף 4 לפסק הדין). 4. **הזדמנויות ניתנו ליחיד, אך לא נוצלו:** * בית המשפט הדגיש כי ליחיד ניתנו מספר הזדמנויות (ארכה ראשונית, ולאחר מכן ארכה נוספת) להסדרת מחדליו, אך הוא לא עמד בהן. אי ניצול הזדמנויות אלו מהווה נדבך נוסף להחלטה על ביטול ההליך. (סעיף 7 לפסק הדין). **חידושים והשלכות מעשיות** 1. **תנאים מחמירים להגשת בקשה לביטול פסק דין:** * החוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, בדומה לחוק פשיטת הרגל, מקנה למערכת שיקול דעת רחב בנוגע לביטול הליכים. עם זאת, פסק דין זה מציב דרישות מחמירות במיוחד להגשת בקשה לביטול פסק דין המוציא את היחיד מחוץ להליך. * **תנאי סף:** יש לצרף אישור של הנאמנת על סילוק כל המחדלים, בתוספת תשלום הוצאות של 1,000 ₪ לקופת הכינוס, וזאת בתוך 45 יום (כולל ימי פגרה). (סעיף 11 לפסק הדין). * **המשמעות:** תנאים אלו נועדו להרתיע חייבים מפני התנהלות רשלנית וחסרת תום לב, ולמנוע ניצול לרעה של ההליכים. הם דורשים מהחייב מחויבות אמיתית לתיקון המצב טרם יוכל לבקש את פתיחת ההליכים מחדש. 2. **תנאים להגשת בקשה חדשה להליך חדלות פירעון:** * פסק הדין מחבר את עתיד היחיד להגיש בקשה חדשה להליכי חדלות פירעון ל"הלכת אלקצאצי" (ע"א 8673/13). * **הלכת אלקצאצי:** עקרון מרכזי בהלכה זו הוא כי חייב שביקש וקיבל צו כינוס, ולאחר מכן לא עמד בהתחייבויותיו, אינו זכאי להגיש בקשה חדשה לצו כינוס אלא אם יעמוד בתנאים מסוימים, הכוללים בדרך כלל תשלום הוצאות משמעותי והוכחת שינוי מהותי בנסיבותיו. * **אישור הלכה תחת החוק החדש:** החידוש כאן הוא הבהרתה של הלכת אלקצאצי ביחס לחוק חדלות הפירעון החדש, כפי שמופיע בציטוט רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון. (סעיף 12 לפסק הדין). * **תשלום נוסף:** בנוסף לתנאי הלכת אלקצאצי, נדרש תשלום של 4,000 ₪ לקופת הממונה כתנאי להגשת בקשה חדשה. (סעיף 12 לפסק הדין). 3. **השלכות על הכספים בקופת היחיד:** * כספים שהצטברו בקופת היחיד יועמדו בראש ובראשונה לתשלום הוצאות ההליך (שכר טרחת הנאמנת, הוצאותיה, ושכר פיקוח הממונה). (סעיף 13 לפסק הדין). * **החשיבות:** הדבר מבטיח כי בעלי התפקיד שפעלו לטובת ההליך יקבלו את שכרם, ומדגיש כי הליך חדלות פירעון אינו "חינם" עבור החייב, גם כאשר הוא מבוטל. * **חלוקה לנושים:** רק אם תיוותר יתרה לאחר תשלום ההוצאות, היא תחולק בין הנושים. (סעיף 13 לפסק הדין). 4. **עיכוב יציאה מהארץ:** * בית המשפט מורה על השארת צו עיכוב היציאה מהארץ בתוקפו למשך 90 יום. (סעיף 10 לפסק הדין). * **משמעות:** למרות ביטול ההליך, החייב אינו משוחרר מיידית מכל המגבלות. הדבר נועד להבטיח את אפשרות גביית ההוצאות והתשלומים הנדרשים, ולמנוע מנוסים מפני בריחת החייב בעקבות ביטול ההליך. **סיכום** פסק דין זה מהווה הדגמה ברורה ליישום עקרונות יסוד של חוק חדלות הפירעון, ובפרט חובת תום הלב, שיתוף הפעולה, והגילוי הנאות. בית המשפט מבהיר כי ההליכים הללו אינם "מפלט" לחייב המתנהל בחוסר אחריות, וכי ישנם תנאים מחמירים וסנקציות שיחולו על חייב המפר את חובותיו. החידוש העיקרי טמון באישור הלכת אלקצאצי כרלוונטית גם תחת החוק החדש, ובהצבת מחסום משמעותי בפני הגשת בקשות חוזרות ונשנות לאחר ביטול הליכים בשל התנהלות פסולה. הדבר מחזק את האמון בהליך החדלות פירעון כמנגנון יעיל הן לשיקום כלכלי של חייבים והן להגנה על זכויות הנושים.

חקיקה מקושרת

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חדל"פ 7841-07-25 עו"ד שירי ולטמן נ. מועתסאם סלימאן, שלום (13.5.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית