ת"צ 11015-12-22

תקציר

השופטת החליטה לדחות את הצעת הפשרה בין התובעים, תושבי העיר חדרה שנפגעו מרעש שנגרם כתוצאה משימוש הנתבעת במפוחי עלים, לבין מועצת העיר הנתבעת. הסדר הפשרה, שבית המשפט נדרש לאשר לפי סעיף 19 לחוק התובענות הייצוגיות, אינו עומד בדרישות של היותו ראוי, הוגן וסביר בהתחשב באינטרסים של התובעים. בעוד השופט מכיר בכך שהבקשה עומדת בתנאים לתביעה ייצוגית וכי יישוב התיק הוא דרך הוגנת ויעילה לפתרון הסכסוך, הפשרה עצמה בעייתית. הסדר הפשרה נעדר בהירות ופרטים מהותיים, דבר המקשה על בית המשפט להעריך את הוגנותו. השופט מדגיש את היעדרם של נתונים קריטיים, כגון מספר הקבלנים המעורבים, היקף בעיית הרעש ומשא ומתן הצדדים. יתר על כן, הרכיב צופה פני עתיד בהסדר הפשרה, שמטרתו למנוע מהנאשם להפעיל מפוחי עלים, הוא מבורך אך אינו מספיק כשלעצמו. מרכיב הפיצוי מדאיג במיוחד. נראה כי הפרויקט הסביבתי המוצע, שביל אופניים, יצא לדרך עוד לפני שהושג ההסדר, מה שמעלה ספקות לגבי הקשר שלו למקרה. גם בחירת הפרויקט מתוך "בנק הרעיונות" של מועצת העיר לוקה בחוסר שקיפות, ולא ברור כיצד הוא מיטיב עם התובעים באופן משמעותי. בסך הכל, נראה כי הסדר הפשרה נעדר ראיות והצדקות משמעותיות, כך שבית המשפט אינו מאפשר לאשר אותו כפי שהוא. במקום זאת, השופט קבע דיון קדם משפט ל-28 בינואר 2024.