ע"פ 372/76
פסק-דין עליון
תקציר
הכרעת הדין עניינה בשלושה מערערים שהורשעו במרמה בנסיבות מחמירות ובקשירת קשר להשגת מטרה בלתי חוקית, שמקורה בפרויקט יזמות נדל"ן בשנות השישים. על המערערים הוטל לפנות תושבים ממעברה כדי לפנות מקום לאזור תעשייה חדש. הם הוסמכו לשלם למפונים פיצויים, אך במקום זאת הגישו קבלות כוזבות לחברה, תוך ניפוח הסכומים ששולמו בפועל. בחלק מהמקרים אף חתמו המערערים בשם המפונים על קבלות ללא ידיעתם. טענת ההגנה המרכזית הייתה כי מנהלי החברה היו מודעים לפרקטיקות אלה, אך השופטים דחו טענה זו. בית המשפט העליון קבע כי מעשיהם של המערערים מהווים תרמית, שכן הקבלות הכילו מידע כוזב. ידיעת השקר מספיקה כדי להוכיח כוונה פלילית למרמה, ואין צורך להוכיח תועלת אישית. השופטים הדגישו את חשיבות טוהר המידות בשירות הציבורי ואישרו את עונשי המאסר בעבירות אלה. עם זאת, בשל הזמן שחלף והתנהגותם הטובה של המערערים בתקופה זו, הפחיתו השופטים את העונשים. עונשם של המערערים גוזלן ומור הופחת לחמישה עשר חודשים, ואילו עונש המאסר שנגזר על אביטל בוטל והוטל עליו קנס בלבד. פסק דין זה נועד לשמור על אמון הציבור ולקיים את אחריותם של עובדי הציבור.
ע"פ 372/76 אברהם גוזלן נ' מדינת ישראל, עליון (3.3.1977)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.