ת"א 56830-06-24

תקציר

במסגרת ת"א 56830-06-24, בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופטת, סגנית הנשיאה אפרת בוסני) דן בבקשת הנתבע, אביאל כהן, לחיוב התובעת, מגל.מ (אביב נתניה) בע"מ, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו. **רקע ההליך:** התובענה הנוכחית נוגעת לבקשה לביטול פסק דין מיום 19.2.2024, אשר אישר הסכם גישור שנחתם בין הצדדים במסגרת תביעה לפיצויים בגין איחור במסירת דירות שרכש הנתבע מהתובעת. התביעה המקורית לפיצויים (ת"א 25400-11-22) הוגשה בסך 412,660 ₪, ובמסגרת הסכם הגישור, התחייבה התובעת לשלם לנתבע פיצוי בסך 400,000 ₪. התובעת טוענת כי הסכמתה להסדר הגישור ניתנה מחמת טעות, עקב סברה כי הצעת המגשרת כוללת סכום שכבר שולם, וכן טוענת כי נציגה חרג מסמכותו. התובעת הודיעה על חזרתה מהסדר הגישור זמן קצר לאחר חתימתו. הנתבע דוחה טענות אלו וטוען כי הסדר הגישור חתום, אושר כדין, ופסק הדין שאישר אותו שריר וקיים. **טענות הצדדים בבקשה להפקדת ערובה:** הנתבע מבקש לחייב את התובעת בהפקדת ערובה בסך 100,000 ₪, מכוח סעיף 353א' לחוק החברות, תשנ"ט-1999, שכן התובעת הינה חברה פרטית. הוא טוען כי התובעת מנסה להתחמק מהתחייבויותיה, גררה אותו להליכים מיותרים, וכי סיכויי תביעתה קלושים. כמו כן, מציין הנתבע כי התובעת הינה חברה ייעודית לפרויקט (SPV) וייתכן שלא יזכה להיפרע ממנה בתום ההליך. הנתבע, שהוא תושב זר, טוען כי עליו להוציא הוצאות גבוהות בגין התייצבותו להליכים. התובעת טוענת שיש לדחות את הבקשה בשל שיהוי, הגשתה ללא היתר, ואי פנייה מוקדמת. לגוף העניין, היא טוענת כי היא חברה פעילה ואיתנה פיננסית, בעלת נכסים רבים והכנסות שוטפות, ואין הצדקה לחייבה בהפקדת ערובה. היא מפרטת את נכסיה, הכנסותיה, והתחייבויותיה, וטוענת כי סיכויי תביעתה גבוהים, שכן ניתן לחזור מהסכם גישור בנסיבות המתוארות. **החלטת בית המשפט:** 1. **החלת סעיף 353א' לחוק החברות:** בית המשפט קובע כי על התובעת, כחברה פרטית, חלות הוראות סעיף 353א' לחוק החברות, לפיהן ברירת המחדל היא חיובה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. הפטור מהפקדת ערובה הוא חריג, ומוטל על החברה הנטל להוכיח את זכאותה לו. תכלית החיוב בערובה היא למנוע מצב בו זוכה בדין לא יוכל לגבות את הוצאותיו מהנתבע. 2. **דיון בטענת השיהוי והגשת הבקשה ללא היתר:** בית המשפט דן בטענת התובעת כי יש לדחות את הבקשה בשל שיהוי והגשתה ללא היתר. נקבע כי אומנם יש פגם בהתנהלות הנתבע בהגשת הבקשה באיחור ובהעדר פנייה מקדימה, אך אין בכך כדי להורות על סילוק הבקשה על הסף, במיוחד כאשר מדובר בבקשה לחיוב חברה בערובה, שהיא ברירת המחדל. מחדל זה של הנתבע ייכלל בשיקולי ההוצאות. 3. **מבחן תלת-שלבי להפקדת ערובה:** בית המשפט מאמץ את המבחן התלת-שלבי שנקבע בפסיקה: * **שלב ראשון:** בחינת יכולת התובעת לעמוד בהוצאות הנתבע אם תדחה תביעתה. * **שלב שני:** אם לא הוכחה יכולת עמידה בהוצאות, בחינת קיומן של נסיבות המצדיקות פטור מהפקדת ערובה. * **שלב שלישי:** קביעת גובה הערובה, תוך איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הנתבע. 4. **היעדר עמידה בנטל הוכחת האיתנות הפיננסית:** בית המשפט קובע כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את איתנותה הפיננסית. למרות שהציגה טענות לגבי נכסים והכנסות, היא לא הציגה ראיות מספקות כגון נסח רישום מקרקעין, תימוכין לבעלות בחניון, הערכת שמאי, אישורים על שווי נכסים, דוחות כספיים מאושרים, דפי חשבון בנק, או פירוט מלא של חובותיה והתחייבויותיה. גם תצהיר המנכ"ל, ללא תימוכין, אינו מספיק. 5. **סיכויי התביעה:** בית המשפט מציין כי סיכויי התביעה לביטול פסק הדין שאישר את הסדר הגישור אינם גבוהים. הוא מדגיש את עקרון סופיות הדיון, את הגישה המחמירה לביטול הסכמי פשרה שאושר בפסק דין, וכי טענות התובעת בנוגע לטעות וחריגת סמכות עומדות בפניה קשיים משמעותיים, במיוחד לאור תגובת המגשרת ומועד פניית התובעת. 6. **החלטה בדבר הפקדת ערובה:** לאור האמור, בית המשפט מחליט לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. 7. **גובה הערובה:** נקבע כי גובה הערובה צריך להיות מידתי. בהתחשב בכך שמדובר בביטול פסק דין, והעובדה שהנתבע הוא תושב זר, בית המשפט קובע כי יש לחייב את התובעת בהפקדת ערובה בסך **30,000 ₪**. 8. **מועד ההפקדה:** התובעת תפקיד את הערובה עד ליום 7.7.2026. אי הפקדתה במלואה במועד תוביל למחיקת התביעה. 9. **הוצאות:** בשים לב לשיהוי בהגשת הבקשה, היעדר פנייה מוקדמת ואי הגשת בקשה להיתר, בית המשפט אינו עושה צו להוצאות בשלב זה. **חידושים ודגשים משפטיים:** * **החזקה לחיוב חברה בערובה:** ההחלטה מדגישה את ברירת המחדל החלה על חברות פרטיות להפקדת ערובה להבטחת הוצאות, ואת הנטל המוטל עליהן להוכיח זכאות לפטור. * **הנטל להוכחת איתנות פיננסית:** בית המשפט מפרט באופן מפורט את הראיות הנדרשות מחברה המבקשת להוכיח את איתנותה הפיננסית, ומדגיש את אי-עמידתה של התובעת בנטל זה. * **קשיים בביטול הסכם גישור שאושר בפסק דין:** ההחלטה מציגה את הקשיים המשפטיים הכרוכים בבקשה לביטול הסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין, לאור עקרון סופיות הדיון והגישה המחמירה הנהוגה בפסיקה. * **איזון בין זכויות:** בית המשפט מדגים את הצורך באיזון בין זכות הגישה לערכאות של התובעת לבין זכותו של הנתבע להבטחת הוצאותיו. * **התמודדות עם השיהוי בהגשת בקשה:** ההחלטה מציגה גישה פרגמטית להתמודדות עם שיהוי בהגשת בקשה להפקדת ערובה, תוך התחשבות במכלול הנסיבות ובצורך להבטיח את ההליך המשפטי.