ע"א 6678/20

תקציר

הערעור מבקש לבחון האם ניתנה הבטחה מנהלית על ידי מינהל מקרקעי ישראל למשיבים, יורשי המנוח, למסור להם קרקע חלופית בתמורה לאדמתם המופקעת. בית המשפט מגיע למסקנה כי יש לקבל את הערעור. המשיבים אינם זכאים לקרקע חלופית אך זכאים לפיצוי כספי. התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך קביעת גובה הפיצוי הכספי. התנאים להבטחה מנהלית תקפה אינם מתקיימים במקרה זה. ראשית, לא הייתה הבטחה מפורשת וחד-משמעית; השיחות בין הצדדים היו הצהרות כוונות כלליות ומשא ומתן. שנית, לרשות שנתנה את ההבטחה, למנהל מינהל מקרקעי ישראל, לא הייתה סמכות חוקית להבטיח קרקע חלופית ללא אישור מועצת מקרקעי ישראל לקרקע ששטחה עולה על 100 דונם. גם אם ניתנה הבטחה מינהלית, מצדיק בית המשפט את התנערותה של המערערת ממנה בשל שינוי תקנת הציבור בנושא פיצוי מקרקעין והמשאב הציבורי המוגבל של מקרקעי מדינה. בנוסף, טענת המשיבים בדבר סמכות לכאורה אינה נתמכת, ואין לאכוף את ההבטחה, אם בכלל, שניתנה לפני עשרות שנים. עם זאת, מוכרת זכאותם של המשיבים לפיצוי כספי כבעלים של הקרקע המופקעת, והתיק מוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך הערכת סכום הפיצוי. פסק הדין ניתן פה אחד, כאשר השופט גרוסקופף הסכים על התוצאה מבלי להתעמק בתנאים האחרים.