ת"א 47443-11-10

תקציר

המבקשת, חברת השקעות, טענה כי המנכ"ל שלה חבר למיזם עסקי עם המשיב לקידום מוצר שפותח על ידו. במסגרת שותפות זו השקיע המנכ"ל בחברה וכעת הוא טוען כי המשיב ניהל את ההשקעה באופן כושל וגרם לצניחת שוויה. עוד טענה המבקשת, כי הלוותה למשיב 750,000 דולר, אשר שימשו בחלקם לרכישת משק. עם זאת, המשיב טען כי הכסף לא היה הלוואה אלא תשלום עבור מניות בחברה אחרת. המבקש הגיש בקשה לעיקול זמני של המשק, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי מרכז. לאחר מכן הגיש המשיב בקשה לביטול הצו. בית המשפט קבע כי המבקש הביא ראיות מספיקות לכך שהסכום אכן מדובר בהלוואה וכי קיים חשש סביר כי ללא צו העיקול ייפגע ביצוע פסק הדין. זאת ועוד, המשיב לא הצליח להוכיח כי הצו גרם לו נזק משמעותי, בעוד שהמבקש עמד בפני סיכון של אי השבת ההלוואה. לפיכך, נדחתה הבקשה לביטול צו העיקול הזמני, והמשיב חויב לשלם למבקש הוצאות בסך 10,000 ₪.