ע"א 5/79

תקציר

מדובר בערעור של דיירים על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שביטלה את סעד הפינוי שקיבלו בעבר מבית משפט השלום ברמת גן. השוכרים, שהחזיקו בחוזה מוגן בנכס עסקי, הפרו את תנאי השכירות בכך שיצרו בסתר שותפות עם צד שלישי ללא הסכמת המשכירים. הפרה זו התרחשה זמן קצר לאחר שריפה בשנת 1974, כאשר בעלי הבית אפשרו בנדיבות שינוי ייעוד עסקי מבלי לבקש פיצוי. הסכם שותפות סמוי עם גליק, במסווה של חוזה עבודה, התגלה בעקבות סכסוכים בין השותפים. בית משפט השלום העניק במקור לדיירים סעד של פינוי, בנימוקים כמו מערכת היחסים ארוכת השנים והאופי קצר הטווח של ההפרה. עם זאת, החלטה זו בוטלה על ידי בית המשפט המחוזי, אשר הדגיש את חוסר תום הלב של השוכרים, התנהגות מרמה והפרת אמונים. המערערים טענו את טענותיהם בהרחבה, תוך שהם מדגישים את הקלות של המשכיר וטוענים כי אין שותפות מתמשכת. עם זאת, התנהלותם הפסולה של המערערים, אי תיקון ההפרה והמניפולציה במהלך ההליכים הביאו את בית המשפט המחוזי לדחות סעד, החלטה שאושרה על ידי השופט בייסקי ורוב השופטים. פסק הדין הדגיש כי סעד מן היושר אינו צריך לתמוך בהתנהלות לא ישרה והורה לשוכרים לפנות את המקום, אך חייב את המשכירים להשיב את כל התשלומים ששולמו בעבר לסעד, בתוספת ריבית. בסופו של דבר נדחה הערעור, תוך הדגשה כי סעד משפטי דורש הצדקה מוסרית, אשר מעשיהם של המערערים ערערו.