ע"פ 1714/95
פסק-דין עליון
תקציר
הכרעת הדין מתייחסת לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע שהרשיע את המערער ברצח בשוד בנסיבות מחמירות. המערער הודה בפני מודיע שהיה במשמורת המשטרה כי שדד ורצח את הקורבן בסכין, אך בהמשך טען כי הודאה זו הייתה שקרית ונועדה להרשים את המודיע, שהיה סוחר סמים. בית המשפט המחוזי מצא את ההודאה אמינה והרשיע את המערער על סמך הודאה זו וראיות נוספות. ההגנה טענה כי ההודאה אינה מהימנה וכי אין די ראיות הקושרות את המערער לביצוע העבירה. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי ההודאה אמינה וכי יש די ראיות נוספות כדי לאשש אותה. ראיות אלה כללו פרטים שהיו ידועים רק לעבריין, כגון הלוגו על כלי הרצח, פריסת זירת הפשע ונוכחותו של המערער בסמוך לקבר הקורבן. בנוסף, עד ראייה זיהה את המערער כמי שעוזב את זירת הפשע באופן חפוז. בית המשפט קבע כי די בראיות אלה כדי לתמוך בהרשעה, במיוחד בהתחשב בחומרת העבירות. השופטים קדמי, בך וטירקל ניהלו את התיק, והשופט קדמי נתן את פסק הדין והציע לדחות את הערעור.
חקיקה מקושרת
ע"פ 1714/95 אבי יתום נ' מדינת ישראל, עליון (20.4.1997)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.