תא"ק 30513-04-14

תקציר

כדי לנהל תביעה בהליך מקוצר, יש לעמוד בתנאים מסוימים בקפדנות. ראשית, על התביעה לדרוש סכום קצוב ולהחזיק בראיות בכתב התומכות בה. במקרה זה, לאחר מחיקת חלק 3 לכתב התביעה, ניתן לפרש את החלקים הנותרים כמרמזים על גניבה, מרמה או עשיית עושר ולא במשפט, שאינם מתאימים לדיון בהליך מקוצר – ולכן יש להתעלם מהשלכות אלה. התובע מעלה למעשה שתי עילות אחריות נפרדות כנגד הנתבע, אשר מתערבבות בכתב התביעה: האחת ללא ראיות בכתב והשנייה אינה בסכום קצוב. התובע מנסה להשתמש בראיות מהעילה השנייה כדי לתמוך בראשונה, ובסכום שנדרש בעילה הראשונה כדי להתאים את השנייה. עם זאת, כל סיבה חייבת לספק באופן עצמאי את הדרישות להליך סיכום. העילה הראשונה היא הפרת חוזה, הדורשת את החזרת כל הסכום המועבר, שהוא סכום קבוע. אך היא נעדרת ראיות בכתב – חוזה חתום או כל צורה אחרת של הסכם כתוב – ולכן אינה זכאית להליך מקוצר. העילה השנייה מבוססת על הודעת דוא"ל מהנתבעת, אשר עשויה להתפרש כהתחייבות להחזיר חלק או את כל השקעתו של התובע. ראיה זו אינה מאשרת את חבות הנתבע או את סכום הסכום, ולכן גם אינה עומדת בדרישות להליך מקוצר. יתר על כן, הסיבה השנייה מסווגת טוב יותר כהשקעה, המרמזת על סיכון ותשואה לא ודאית, מה שממחיש עוד יותר כי לא מדובר בתביעה לסכום קבוע. מכיוון שאף אחת מהעילות אינה עונה על הדרישות, יש למחוק כותרת של הליך מקוצר, ולהעביר את התביעה לתביעה רגילה. כמו כן, יהיה על התובע לכסות את הוצאות הנתבע בגין בקשה זו, בסך 1,500 ₪, בתוך 30 יום.