פש"ר 5060/09

תקציר

בית המשפט דוחה את בקשת החייב לפשיטת רגל, וקובע כי היא הוגשה בחוסר תום לב ובמטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל. ההחלטה מתבססת על התנהלותו הבלתי תקינה של החייב לפני ואחרי מתן צו כינוס נכסים. החייב הפגין חוסר תום לב, עסק בפעילות עסקית חדשה תוך הגדלת חובותיו הקיימים ותוך זלזול בוטה באינטרסים של נושיו. כמו כן, החייב פעל במרמה בכך שלא דיווח על הכנסותיו כדי להעלים מס והשתמש בחשבונות הבנק של אשתו ובתו לניהול עסקיו. הוא גם לא סיפק הסבר או תיעוד מספקים לגבי שימוש בכספים שהתקבלו מחברת ביטוח לנזקי שריפה, התחמק משאלות ויצר ערפל של חוסר ודאות. גם מעשיו כלפי רשויות המס, לרבות עבירות מס ואי דיווח מכוון, מכבידים עליו. השופטת מדגישה כי את ההגנה המוצעת לחייבים בהליכי פשיטת רגל יש לזכות תוך הקפדה על התנאים, ובפרט הוכחה כי החובות נוצרו בתום לב. במקרה זה, ידיו של החייב אינן נקיות, ולא יהיה זה צודק להעניק לו הגנה. עם זאת, החלטת השופט בעניין אשת החייב שונה. למרות שהייתה מעורבת בפעילותו הכלכלית של בעלה וידעה על מעשיו, היא לא תישא באחריות שווה. לאור מעורבותה, מצבה הבריאותי הקשה והיעדר כל אינדיקציה לחוסר תום לב מצדה, בית המשפט מכריז עליה כפושטת רגל.