רע"א 5687/22

תקציר

במקרה הנסקר, בית המשפט דחה בקשה לדחייה, והתיר לצדדים להמשיך בדיון, שכן התערבות של ערכאות גבוהות יותר בפיטורים כאלה היא נדירה ושמורה לנסיבות חריגות. המחלוקת העיקרית נסובה סביב השאלה האם התביעה שנדחתה כפופה לסעיפים 15-16 לחוק ההתיישנות, הקובעים אם יש להחריג את פרק הזמן בין הגשה לסילוק מתקופת ההתיישנות. סעיף 15 לחוק קובע כי תקופת ההתיישנות משתהה בין הגשת תביעה לדחייתה, ומאפשרת לתובעים להגיש מחדש מאותה עילה. המבקש טען כי בשל התנהגותו המרחיבה של המשיב, סעיף זה אינו צריך לחול. עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא כי גורמים חיצוניים, ולא רק פעולות המשיב, עיכבו הליכים, לרבות עיכובים בדו"ח מומחה שמונה על ידי בית המשפט, שינויים בפאנלים ומצב בריאותו של בא כוחו של המשיב. נדחתה טענת המבקש בדבר מועד תחילת ספירת הימים לקראת תקופת ההתיישנות; החוק קובע בבירור כי תחילתו בדחיית התביעה על ידי בית המשפט, ולא בזניחת התביעה על ידי התובע, כדי לשמור על תחולה שיפוטית אחידה ולהימנע מעומס נוסף על בתי המשפט. בנוסף, אי תשלום הוצאות מהתביעה הראשונה, שנועדו להבטיח הוצאות, אינו משפיע על תקופת ההתיישנות. לפיכך, הבקשה נדחתה ללא צווי הוצאות, תוך הכרה בכך שלא נפלו טעויות פרוצדורליות המצדיקות את קבלתה.