ת"א 30399-12-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי: בקשה לפסלות שופט בבית משפט השלום בפתח תקווה (ת"א 30399-12-24 ברגר נ' זמר ואח')** **רקע ומטרת התובענה:** ההליך המונח בפני בית המשפט הוא תובענה אזרחית חוזרת, שבה עותרת התובעת, אלה ברגר, לביטול החלטה קודמת שניתנה על ידי השופטת זהבית חמו (כשהיא כיהנה כרשמת בכירה) ביום 24.6.2024, במסגרת התנגדות לביצוע שטר (ת"ט 34673-09-23). ההחלטה הקודמת הורתה על דחיית התנגדותה של התובעת לביצוע שטר ביטחון על סך 10,000 ₪, אשר הופקד וחזר. התובעת טוענת כי ההחלטה הקודמת ניתנה על בסיס עובדות שהוסתרו מבית המשפט, המעלות כדי הטעיה ותרמית, וכן על בסיס גילוי ראיות חדשות. **הבקשה לפסלות שופט - עילות וטענות:** הנתבע 2, מר רועי זמר, הגיש בקשה לפסילת השופטת חמו מלדון בתובענה. טענתו העיקרית היא כי מתקיימות נסיבות היוצרות "חשש ממשי למשוא פנים" בניהול התיק, מכוח "מעורבות קודמת מהותית באותו עניין". ספציפית, נטען כי השופטת: * נתנה דעתה על מהימנות התובעת בהליך הקודם. * לא התייחסה כראוי להתניה בסעיף 10 להסכם השכירות בנוגע להפקדת שיק הביטחון. * לא אפשרה את עדותו של הנתבע 2 בדיון בהתנגדות, ומנעה העלאת טיעונים בכתב. **דיון והכרעה - עקרונות משפטיים ויישומם:** 1. **הזכות לפסילת שופט - מבחן החשש הממשי:** ההחלטה מבססת את דחיית הבקשה על הוראת סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובעת כי שופט לא ישב בדין אם קיימות נסיבות היוצרות "חשש ממשי למשוא פנים". בית המשפט מדגיש כי פסילת שופט אינה עניין של מה בכך, ונדרש להוכיח חשש ממשי **אובייקטיבי** ולא תחושות סובייקטיביות של בעל הדין. נקבע כי אין בתיק זה כל חשש למשוא פנים. 2. **היעדר ערעור על ההחלטה הקודמת - חלוטות ההחלטה:** נקודה מרכזית בהחלטה היא כי על ההחלטה לדחות את התנגדות לביצוע שטר, אשר ניתנה ביום 24.6.2024, לא הוגש ערעור. בית המשפט אף האריך את המועד להגשת ערעור עד ליום 5.11.2024, אך הדבר לא נוצל. כתוצאה מכך, ההחלטה הפכה חלוטה. השופטת קובעת כי ככל שמי מהצדדים סבר שההחלטה שגויה או שנפל פגם בהליך, הדרך הנכונה הייתה לפנות לערכאת הערעור, והימנעות מכך מהווה אינדיקציה כנגד טענות הפסלות. 3. **אי שביעות רצון מהחלטה כעילת פסלות:** בית המשפט מבהיר כי אי שביעות רצון מהחלטה שיפוטית אינה מהווה עילת פסלות. צד להליך אינו זכאי לבחור את השופט שידון בעניינו, והחובה לדון חלה על השופט כל זמן שלא קיימת עילת פסלות מוצדקת. 4. **הלכה פסיקתית לגבי הליכים קודמים:** ההחלטה מתייחסת להלכה הפסוקה הקובעת כי עצם העובדה ששופט דן בהליכים קודמים בין אותם צדדים, או בהליכים הקשורים לנושא, אינה מהווה כשלעצמה עילת פסלות. נדרש לבסס חשש אובייקטיבי וממשי ל"נעילת דעתו" של השופט כתוצאה מהדיון הקודם, וזאת אף אם נקבעו ממצאים עובדתיים. 5. **היכרות עם ההליך הקודם כיתרון, לא כחיסרון:** בהקשר זה, בית המשפט מציין כי ההתנגדות לביצוע שטר נדחתה בהחלטה מפורטת ומנומקת, שהתייחסה לכלל הטענות והראיות, לאחר דיון וסיכומי טענות. השופטת אף מציינת כי התובענה הנוכחית מבוססת, לטענת התובעת, על גילוי ראיות חדשות, אשר ייבחנו כנדרש. לדעת השופטת, קיימת אף עדיפות לכך שהיא תדון בתובענה לאור היכרותה עם ההליך הקודם, שכן אין מדובר בהליך ערעורי שאינו בסמכותה. 6. **העדר ביסוס לטענות הפסלות:** ההחלטה קובעת כי הבקשה לא הציגה פירוט או ביסוס מספיק לטענה בדבר חשש לנעילת דעתה של השופטת. נטען כי הבקשה התבססה על "טיעוני בעלמא", ללא תצהיר תומך וללא נימוקים ממשיים. 7. **זהות המבקש ומעמדו:** ההחלטה מדגישה כי הבקשה לא הוגשה על ידי התובעת (יוזמת ההליך), אלא על ידי הנתבע 2, אשר נטען כי אינו צד להליך הקודם (למרות נוכחותו בדיון). הנתבע 1, בתגובתו, אף טוען כי הנתבע 2 הוא זה העומד מאחורי התובענה, וכי התובעת אינה מודעת לה. כמו כן, נטען כי לנתבע 2 אין כל מעמד להגיש את בקשת הפסלות. 8. **שיהוי משמעותי בהגשת הבקשה:** נקודה מהותית נוספת היא השיהוי הניכר בהגשת הבקשה. הבקשה הוגשה ביום 9.12.2025, זמן רב לאחר שהתיק נווט לטיפול השופטת (הודעת מנ"ת מיום 18.5.2025) ולאחר שהנתבע 2 צפה בה, וכשבועיים בלבד לפני מועד הדיון שנקבע. תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מחייבת הגשת בקשה לפסלות שופט "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת". השיהוי, ללא הסבר מספק, מהווה אף הוא עילה לדחיית הבקשה. 9. **הוצאות:** הבקשה נדחתה, והנתבע 2 חויב לשאת בהוצאות הנתבע 1 בסך 2,000 ₪. **חידושים משפטיים ועקרונות מרכזיים:** * **הבחנה חדה בין "אי שביעות רצון" ל"חשש ממשי למשוא פנים":** ההחלטה מבליטה את העקרון היסודי שאי הסכמה עם החלטה שיפוטית אינה מהווה עילה לפסילה. התקווה של בעל דין כי בית המשפט ישנה את דעתו אינה יכולה להביא לפסילה. * **הדגשת חלוטות ההחלטות:** ההחלטה מהווה תזכורת כי הימנעות מהגשת ערעור על החלטה חלוטה, גם לאחר הארכת מועד, מחזקת את התוקף המחייב של ההחלטה. * **היכרות עם התיק כיתרון אפשרי:** בניגוד לתפיסה רווחת כי היכרות קודמת של שופט עם תיק עלולה להוביל למשוא פנים, ההחלטה מצביעה על כך שהיכרות זו יכולה אף להוות יתרון, בתנאי שהשופט מסוגל לשמור על אובייקטיביות ולבחון טענות חדשות ללא "נעילת דעתו". * **מחויבות להגשת בקשה מיידית:** ההחלטה מדגישה את החשיבות של עמידה בדרישת המיידיות להגשת בקשת פסלות, שכן שיהוי פוגע ביעילות ההליך המשפטי ומעיד לעיתים על חוסר תום לב. * **דרישת תצהיר תומך:** ההחלטה מציינת כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר, מה שמחליש את טענות המבקש. **סיכום:** ההחלטה לדחות את בקשת הפסלות משקפת יישום קפדני של הדין והפסיקה בנוגע לעילת פסלות שופט. היא מדגישה את הצורך בחשש אובייקטיבי וממשי למשוא פנים, את החשיבות של חלוטות ההחלטות, את העדר הזכות לבחור שופט, ואת הדרישה להגשת בקשות באופן מיידי וברור. בנסיבות המקרה, השופטת קבעה כי אין כל יסוד מוצק לטענות הפסלות, וכי ההיכרות הקודמת עם ההליך אף יכולה לתרום לבירור יעיל יותר של התובענה החדשה.