תפ"מ 40856-08-23

תקציר

פסק דין זה מתייחס לתביעת פינוי מושכר שהגישו התובעים לאחר שהנתבעים לא הצליחו לפנות נכס לאחר תום תקופת השכירות. הנתבעים שכרו את הנכס מהתובעים ובהמשך הסכימו להעביר את הזכויות בנכס, כאשר התשלום הסופי עבור הרכישה יבוצע עד אוגוסט 2019. עם זאת, המועד האחרון הוארך מספר פעמים, כאשר ההארכה הסופית אמורה לפוג ב-30 ביוני 2023. לטענת התובעים, הנתבעים לא שילמו את מלוא מחיר הרכישה והמשיכו להחזיק בנכס מבלי לשלם דמי שכירות גם לאחר תום חוזה השכירות. הנתבעים טענו כי התובעים הפרו את הסכם העברת הזכויות בכך שלא רשמו את הנכס בטאבו וכי הם זכאים להמשיך ולהחזיק בנכס עד להשלמת העברת הזכויות. עוד נטען כי התובעים פעלו בחוסר תום לב וניצלו לרעה את ההליך המשפטי בכך שהגישו את תביעת הפינוי בטרם עת, עוד בטרם החמיצו הנתבעים מועד אחרון לתשלום. עוד טענו הנתבעים כי המשא ומתן בין הצדדים נמשך וכי התובעים סירבו לקיים דיאלוג בטרם יפנו להליכים משפטיים. לאחר ששקל את טענות הצדדים, מצא בית המשפט כי אמנם תקופת השכירות אכן הסתיימה והנתבעים לא האריכו אותה, אך קיימות סוגיות שנויות במחלוקת בנוגע לביטול הסכם העברת הזכויות והתנהלות הצדדים הראויות להבהרה. בית המשפט הגיע למסקנה כי תביעת הפינוי הוגשה בטרם עת וכי יש מקום להמשך משא ומתן והידברות בטרם נפנה לערכאות. לפיכך, קבע בית המשפט כי כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות, ולא יפסוק הוצאות לתובעים כצד הזוכה. פסק הדין הדגיש את הצורך בסבירות, הגינות ומשא ומתן מתיש טרם הגשת הליכים משפטיים.