ע"א 577/20

תקציר

הנאמן בהליך פשיטת רגל הגיש בקשה לסעד זמני עד לתוצאות ערעורו על החלטת בית משפט קמא. לגופו של עניין, מבקש הנאמן למנוע מהמשיב, נושה של החייב פושט הרגל, לבצע את מכירתם של שניים מנכסי החייב. הנאמן טוען כי מכירה באמצעות הליך פשיטת רגל תביא תשואה גבוהה יותר ממכירה חפוזה על ידי המשיב וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת מתן הסעד. המשיב טוען כי מאזן הנוחות מוטל עליהם, וכי יש לדחות את הבקשה בשל טעויות פרוצדורליות. בית המשפט מוצא כי יש לו סמכות לדון בבקשה וכי התנהלות הנאמן, אף שהיא מוטלת בספק, אינה מצדיקה דחייה על הסף. השאלה המרכזית היא האם לקרן פשיטת הרגל ייגרם נזק בלתי הפיך, שבית המשפט מוצא כי סביר להניח אם נכונות טענות הנאמן כי מכירה באמצעות הליך פשיטת הרגל תניב כספים נוספים. מכיוון שלא מדובר בסכסוך כספי, לא ניתן לפצות בקלות על הנזק. עוד קובע בית המשפט כי טענות הנאמן ראויות לדיון לגופו של עניין וכי סיכויי ההליך אינם משנים את מאזן הנוחות. לפיכך, הבקשה לסעד זמני מתקבלת, ואוסרת על מימוש הנכסים הנדונים עד להכרעה בערעור, אלא אם הצדדים יגיעו להסכמה. צו זה מותנה בכך שהנאמן יעמיד התחייבות עצמית ופיקדון או ערבות בנקאית בסך 50,000 ₪ כדי לפצות את המשיב על כל נזק שייגרם על ידי הצו. אם תנאים אלה לא יתקיימו עד 8 בנובמבר 2020, יפוג תוקף הצו. כן נדרש הנאמן לשלם למשיב את הוצאותיו המוערכות בכ-2,500 ₪, בשל התנהלות הנאמן ועיתוי הגשת הבקשה.