עת"מ 17518-02-20

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים ובחידושים, וזאת בהתבסס בלעדית על הנתונים שהוצגו: **רקע עובדתי:** העתירה הוגשה על ידי חברת "ש.כ. מאגרי אנוש יוניברס (2005) בע"מ" (להלן: "המבקשת") כנגד "איגוד ערים אזור דן (תברואה וסילוק אשפה)" (להלן: "המשיבה 1") ו"מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ" (להלן: "המשיבה 2"). מושא העתירה הוא החלטת ועדת המכרזים של המשיבה 1 מיום 10.12.2019 לפסול את הצעתה של המבקשת במכרז פומבי 5/2019 למתן שירותי אבטחה, שמירה ומוקד אזעקה, ולקבוע כי המשיבה 2 היא הזוכה במכרז. **הבקשה הנדונה:** לפני בית המשפט בקשה להארכת מועד להגשת העתירה. העתירה הוגשה באיחור של 46 ימים ממועד היוודע ההחלטה (22.12.2019), בעוד שהמועד הקבוע בתקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 (להלן: "התקנות") הוא 45 ימים. המבקשת טענה כי מדובר ב"טעות אנוש" בתום לב, שכן סברה בטעות כי ההודעה על אי-זכייתה במכרז התקבלה ב-24.12.2019 ולא ב-22.12.2019. בנוסף, העתירה הוגשה ב-6.2.2020, אך בקשה רשמית להארכת מועד הוגשה רק ב-8.3.2020, יותר מחודש לאחר הגשת העתירה וכשבועיים לאחר הגשת כתב התשובה של המשיבה 2. **ניתוח משפטי - עקרונות וחידושים:** 1. **עקרון השיהוי והמועד להגשת עתירות מנהליות:** * **הכלל:** תקנה 3(ב) לתקנות קובעת כי עתירה תוגש "בלא שיהוי, לפי נסיבות העניין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם". * **החידוש/הדגש:** פסק הדין מדגיש את ה"אינטרס הציבורי המובהק בוודאות ובאפשרות להסתמך על החלטות מינהליות המחייב מהירות בהגשת עתירות מינהליות" (פסקה 5). הדבר מחזק את התפיסה כי סדרי דין, ובפרט עמידה במועדים, אינם עניין טכני בלבד, אלא נובעים מהאינטרס הציבורי בשמירה על יציבות ויעילות מנהלית. * **מעבר ל-45 הימים:** התקנה מאפשרת לבית המשפט להאריך מועד (תקנה 3(ג)), אך הדבר אינו אוטומטי. בית המשפט בוחן את שיקול הדעת המנהלי להארכת מועד על בסיס דיני השיהוי הכלליים. * **שיהוי אף בתוך המועד:** פסק הדין מפנה לעע"מ 555/16 י.ח. דמרי בניה ופיתוח בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, שבו נקבע כי בית המשפט רשאי לדחות עתירה שהוגשה בשיהוי, **אף אם הוגשה בתוך המועד של 45 ימים**. הדבר מדגיש כי "ללא שיהוי" אינו רק תנאי נגרר ל-45 ימים, אלא עיקרון עצמאי שיש לבחון. 2. **דיני השיהוי הכלליים – שלושה היבטים:** פסק הדין פורט את שלושת ההיבטים המשמשים להערכת שיהוי, בהתבסס על פסיקה קיימת (פסקה 6): * **היבט סובייקטיבי:** מידת "אשמו" של העותר באיחור. * **היבט אובייקטיבי:** השלכת השיהוי על הרשות הציבורית או על צדדים שלישיים. * **חומרת הפגיעה בעקרונות שלטון החוק ובאינטרס הציבורי:** אם העתירה תידחה בשל האיחור. 3. **יישום דיני השיהוי במכרזים:** * **אינטרס הציבורי:** פסקה 6 מדגישה כי הדרישה לפנות לבית המשפט בלא שיהוי חלה "במלוא תוקפה, גם בענייני מכרזים, נוכח האינטרס הציבורי להעניק לזכייה במכרז ודאות משפטית מיד לאחר סיום המכרז ולאפשר מימוש תוצאות המכרז ללא עיכובים". עקרון זה מקבל משנה תוקף במכרזים, שכן יש להגן על הזוכה, על המשיבה (שתרצה לממש את החוזה) ועל יעילות השימוש בכספי ציבור. 4. **היבט סובייקטיבי – שיהוי ממושך, לא סביר ולא מוסבר:** * **התרשלות המבקשת:** בית המשפט קבע כי המבקשת הפגינה "חוסר רצינות ממשי" (פסקה 7). האיחור בהגשת הבקשה להארכת מועד (יותר מחודש לאחר הגשת העתירה) נוכח טענות המשיבות בכתב התשובה, מדגיש את חומרת המצב. * **"טעות אנוש" כטענה חלשה:** בית המשפט דחה את טענת "טעות אנוש" כהסבר מספק לאיחור, במיוחד כאשר היא נמשכה תקופה ארוכה. המועד הוא "רף עליון", וגם הגשה במועד מוקדם ל-45 ימים עשויה להיחשב כשיהוי. * **התכתבויות אינן מצדיקות עיכוב:** פסקה 7 מציינת כי התכתבות לצורך קבלת מסמכים או העלאת השגות אינה מצדיקה כשלעצמה עיכוב בהגשת עתירה, במיוחד כאשר לאחר סיום ההתכתבות, המבקשת המתינה חודש נוסף. 5. **היבט אובייקטיבי – נזק לצדדים שלישיים והאינטרס הציבורי:** * **מערכת חוזית קיימת:** ביום הגשת הבקשה להארכת מועד, כבר הייתה קיימת מערכת חוזית בין המשיבה 1 למשיבה 2. מתן ארכה והחייאת ההליך יגרום נזק ויפגע בביצוע העבודות (פסקה 8). * **הגנה על תוצאות המכרז:** יש להגן על שלב החוזה שהחל, כדי לאפשר מימוש מהיר ויעיל של התוצאות. 6. **היבט מהותי – סיכויי העתירה ושלטון החוק:** * **סיכויים נמוכים:** בית המשפט בחן את טענות המבקשת לגבי פסילת הצעתה וקבע כי "סיכויי העתירה נמוכים מאד וכי על פני הדברים אין ממש בעתירה" (פסקה 9). * **פירוש תנאי המכרז:** הליבה של הטענה היא פיצול מחיר שעתי בשתי קטגוריות שירותי שמירה, כאשר המחיר בקטגוריה אחת היה נמוך מהמפורט בנספח התמחירי, וזאת בניגוד מפורש לתנאי המכרז. * **הגנה על זכויות עובדים:** בית המשפט מציין כי הצעתה של המבקשת, כפי שנפסלה, הייתה עלולה להוביל לפגיעה בזכויות עובדים, ובכך תואמת את האינטרס הציבורי והוראות הדין (פסקה 11, 13). * **חידוש/הבהרה בנוגע לשימוע:** פסקה 13 מחדדת כי במקרים בהם הצעה סוטה באופן מובהק מתנאי המכרז, אין חובה לזמן את המציע לשימוע, שכן המשיבה לא הייתה רשאית לאפשר תיקון מחירים שיפגע בשוויון בין המציעים. * **"כתיבה מחדש" של המכרז:** בית המשפט דחה את טענת המבקשת כי יש "לכתוב מחדש" את תנאי המכרז כדי להתאימם להצעתה. הדבר מבטא את הגישה כי בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות המנהלית, ואינו מכשיר מצגים שנעשו בחוסר תום לב או בניגוד להוראות ברורות. * **טבלה בדיעבד חסרת משקל:** השולחן החדש שהכינה המבקשת בדיעבד חסר משקל, שכן ועדת המכרזים צריכה לבחון את ההצעה כפי שהוגשה, ללא תיקונים או שינויים מאוחרים. 7. **סילוק העתירה על הסף:** * בשל השיהוי הברור, חוסר ההצדקה להארכת מועד, והסיכויים הנמוכים של העתירה, בית המשפט דחה את הבקשה להארכת מועד והורה על סילוק העתירה על הסף. **סיכום:** פסק הדין מדגיש את החשיבות המרכזית של עקרון השיהוי בהליכים מינהליים, ובפרט בהליכי מכרזים, תוך איזון בין זכות הגישה לבית המשפט לבין האינטרס הציבורי בוודאות, יעילות, והגנה על צדדים שלישיים (הזוכה במכרז). בית המשפט דבק בפרשנות מחמירה של עמידה במועדים, כאשר טענת "טעות אנוש" אינה מצדיקה שיהוי ממושך, בפרט כאשר ישנם היבטים משמעותיים של אינטרס ציבורי, כגון שמירה על זכויות עובדים והשלמת הליכי מכרז. בנוסף, פסק הדין מבהיר כי אין מקום ל"כתיבה מחדש" של תנאי מכרז בדיעבד, וכי טענות המועלות ללא בסיס מהותי או במועד מאוחר אינן זוכות להתחשבות, כפי שבא לידי ביטוי בהחלטה לסלק את העתירה על הסף.