עת"מ 9842-09-21

תקציר

העותרת, ו.א.ת.ס גליל ים בע"מ, זכתה במכרז שפרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לחכירת חלקת קרקע. על פי תנאי המכרז, נדרשה העותרת לשלם את מלוא עלות הקרקע והוצאות הפיתוח בתוך 90 יום מיום אישור ועדת המכרזים לזכייתה, אחרת זכייתה תבוטל. העותרת שילמה את רוב התשלומים הנדרשים במועד, אך לא שילמה את הוצאות הפיתוח בתוך המועד הנקוב. סכום זה שלא שולם היווה חלק קטן מסך התשלומים. רמ"י ביטלה את זכייתה של העותרת במכרז בעקבות שיהוי קל זה. העותרת טענה כי שלב מימוש הזכייה התקדם משלב המכרז לשלב החוזה, ולפיכך יש להחיל את עקרונות דיני החוזים, לרבות עקרון תום הלב. עוד טענה העותרת כי היה מקום לקיים שימוע בעל-פה בטרם התקבלה החלטת ועדת המכרזים, וכי יש להתחשב בנסיבות שהובילו לשיהוי. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה. נקבע כי ועדת המכרזים לא שגתה בקובעה כי הייתה הפרה של תנאי המכרז, וכי הוועדה שקלה את טענות העותרת טרם קיבלה את החלטתה. נמצא כי הוועדה פעלה בסבירות ובמסגרת שיקול דעתה, והחלטתה לא נסמכה על שיקולים לא ענייניים ולא חרגה באופן משמעותי ממתחם הסבירות. עוד קבע בית המשפט כי דיני המכרזים ועקרונותיהם, לרבות עקרון השוויון, ממשיכים לחול על שלב מימוש הזכייה. משכך, ההקפדה על תנאי המכרז חייבה את ביטול זכייתה של העותרת. לבסוף, קבע בית המשפט כי לעותר ניתן דיון כדין, שכן ניתנה לו הזדמנות לטעון טיעונים בכתב, אשר נמצא מספיק. נוכח ההשלכות המערכתיות של קיום כללי המכרז הנוקשים, נדחתה העתירה, והעותרת חויבה לכסות את הוצאות המשיבים.