ת"א 36973-03-16

תקציר

פסק הדין מקבל בחלקו את טענת מושב שדות מיכה נגד רשות מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון. התביעה מתייחסת לשלושה שטחי קרקע: השטח הצפוני, שטח הגדר והשטח המצומצם. בית המשפט מצא כי התביעה בנוגע לשטח הצפוני הוגשה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות ולכן נדחתה. שתי הטענות האחרות התקבלו. שטח הגדר, 75 דונם, נתפס על ידי משרד הביטחון ללא הליך משפטי בשנות השבעים, ובית המשפט קבע כי המושב זכאי לפיצוי כספי, ללא קשר לנושא חתימת הסכם משבצת. זאת, משום שהנתבעים לא הבהירו כיצד ניתן להחיל רטרואקטיבית החלטות והליכים מנהליים על שטחים שננקטו ללא כל הליך פורמלי לפני עשרות שנים. גובה הפיצוי ייקבע על ידי שמאי שימונה על ידי בית המשפט, ויש להקטין את שטח המושב לאחר קבלת הפיצוי. על השטח המוגבל, 500 דונם, הוטלה מגבלה על נטיעות שהטיל משרד הביטחון, שמנעה מהמושב לעבד פרדסים באזור זה מאז 1995. בית המשפט קיבל את טענת המושב לגבי שטח זה וקבע כי ההגבלה גרמה נזק כלכלי למושב. סכום הפיצוי בגין שטח זה ייקבע גם על ידי השמאי שימונה על ידי בית המשפט, בהתחשב בכך שהמושב גידל גידולי מלח באזור זה. מעמדו של השמאי יהיה של מומחה מוסכם ומכריע, שחוות דעתו תסיים את המחלוקת בין הצדדים בעניין הפיצויים. לצדדים יהיה עד יולי 2024 להסכים על שמאי והאם הם מסכימים שמעמדו של השמאי יהיה מכריע. אם הצדדים לא מסכימים, בית המשפט ימנה שמאי לפי שיקול דעתו.