ת"א 1315/99

תקציר

בית המשפט מצא כי עיריית נצרת אחראית לאי תחזוקת הכבישים בתחום שיפוטה בצורה בטוחה. היו עדויות לכך שהכביש שבו אירעה התאונה היה במצב גרוע, עם אבנים פזורות ותעלה חשופה לרוחבו. התובע, שרכב על אופניו בירידה, התהפך ונפל על הכביש בשל התנאים המסוכנים, שכללו גם היעדר תמרורי אזהרה או אמצעים למניעת תאונות. השופטת שוכנעה כי האירוע התרחש אך ורק בשל מצב הכביש והיעדר אמצעי זהירות, ולא משום שהתובע התנגש בקיר, כפי שטענה הנתבעת. חובתה של העירייה להבטיח את בטיחות הדרכים שבתחומה, כאמור בפקודת העיריות, מחייבת אותה לנקוט זהירות סבירה ולנקוט אמצעי זהירות סבירים עבור משתמשי הדרך. במקרה זה קבעה השופטת כי הימנעותה של העירייה מלעשות כן מצדיקה הטלת אחריות על נזקי התובע. בנוסף, גילו של התובע והעובדה שהיה עליו לנקוט משנה זהירות בעת רכיבתו על אופניו הביאו את השופט למסקנה כי גם הוא אשם חלקית בתאונה. רמת הרשלנות התורמת נקבעה על 25%, מה שאומר שהעירייה תפצה את התובע על 75% מנזקיו. עוד נקבע בפסק הדין כי המזכירות תעביר את פסק הבוררות לבאי כוח הצדדים ותקבע מועד לדיון נוסף.