ת"א 1200/05

תקציר

המבקש, שהוא הנתבע בתביעה, טען כי חלק מהחלקה שלהם הוסר בשל טעות תכנונית. לטענתם, הם קיבלו את הסכמת הגורמים הרלוונטיים, לרבות עיריית ערד ומינהל מקרקעי ישראל, לשימוש ולבנייה בשטח הסמוך. עם זאת, השופט מצא כי המבקש לא נתן הסכמה סופית של מנהל מקרקעי ישראל, אלא רק הסכמה עקרונית, ולכן לא יכול היה לקבל טענה זו. המבקש גם לא הצליח להוכיח כי נפלו טעויות מהותיות במפת המדידה שצורפה לתביעה, למרות שטען זאת. עם זאת, השופט העניק למבקשים רשות להתגונן מפני הטענות בדבר טעויות במפת המדידה והטעות התכנונית שגרמה לאובדן חלק מחלקתם. החלטה זו התקבלה מאחר שטענות המבקש הראו הגנה אפשרית, ולו לכאורה, מפני התביעה. תצהיר המבקש ישמש ככתב הגנה, והוצאות הבקשה, שנקבעו על סך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ, ייקבעו בהתאם לתוצאת ההליך העיקרי. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 20.9.06.