ת"א 34771-07-12

תקציר

התובע, יליד שנת 2002, תבע את קופת החולים ואת בית החולים בו נולד בגין נזקים בגין לידה בעוולה ורשלנות רפואית במהלך ההיריון והלידה. אמה של התובעת סבלה מסקלרודרמה והייתה בהריון עם תאומים באמצעות הפריה חוץ גופית, הנחשבת להריון בסיכון גבוה. התובע טען כי הנתבעים התרשלו בכך שלא הפנו את אמו לבדיקת אקו לב או אולטרסאונד עוברי מורחב, אשר יכול היה לגלות את מום הלב שלו ולאפשר להורים להפסיק את ההיריון. עוד טענה התובעת כי בית החולים התרשל בגרימת לידה נרתיקית ובעיכוב הניתוח הקיסרי שבא בעקבותיה. בית המשפט לא מצא כל רשלנות מצד הנתבעים. באשר לקופת החולים, קבע בית המשפט כי גילה של התובעת, הריונה באמצעות הפריה חוץ גופית ומחלת האם אינם מצדיקים בדיקת אקו לב או אולטרסאונד מורחב, שכן בדיקות אלו לא היו נהוגות בשנת 2001 ומצבה של האם אינו מחייב אותן. הקופה גם הודיעה לאמה של התובעת על האפשרות לבצע בדיקות אלה באופן פרטי, אך היא בחרה שלא לעשות כן. באשר לבית החולים, בית המשפט מצא כי זירוז לידה נרתיקית היה סביר בהתחשב בחוסר הדחיפות ובשלב המתקדם של ההריון. אמנם חל עיכוב בביצוע הניתוח הקיסרי, אך רישומי המוניטור לא הצביעו על מצוקה עוברית, וההחלטה לבצע את הניתוח התבססה על מצבה של האם ועל התקדמות איטית של הלידה. יתר על כן, בית המשפט לא מצא קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין נזקי התובע. התובעת לא הביאה ראיות לכך שניתן היה לגלות את המום בלב מוקדם יותר וכי הוא היה מוביל להפסקת ההיריון. בנוסף, פציעותיה של התובעת לא היו דומות לאלה הנגרמות בדרך כלל מחנק מולד, וציוני אפגר הטובים לא הצביעו על מצוקה. היעדר בדיקת PH לגילוי חמצת לא היווה נזק ראייתי שכן בדיקה כזו לא הייתה שגרתית והנתבע הוכיח כי התובע אינו סובל מחנק. לבסוף, בית המשפט דחה טענות נוספות הקשורות לתהליך הלידה והטיפול לאחר הלידה שלא נתמכו בראיות. לפיכך נדחתה התביעה ללא הוצאות לאף אחד מהצדדים.