בש"א 6227/03

תקציר

בית המשפט מקבל את עתירת דירם בחלקה. השופט פוסק לטובת טענתה של דירם כי הבנק התחייב להזהיר אותה מפני כל שיק שיוצג לפירעון ולא עשה כן במקרה של השיק האחרון, המפורט בסעיף 6(ו) לבקשה. התנהלות הבנק הובילה את דירם להאמין באופן סביר כי יזהיר אותה כדי שתוכל להבטיח את הכספים הדרושים, והבנק לא הודיע לדירם כי לא ימשיך בנוהג זה. לפיכך, השופט מורה על ביטול הבאת שיק זה במניין השיקים שסורבו על פי החוק. עם זאת, השופט דוחה את טענותיו האחרות של דירם. מהראיות עולה כי ההסכמות שדיראם טוען כי ערך עם הבנק בדבר ביטול שיקים שניתנו לאופיר ואי ספירתם למספר השיקים המסורבים וכיבוד שיקים בעת הפקדת מזומן, לא היו בתוקף בתקופה הנדונה. השופט מציין כי הבנק אינו מחויב להזהיר את הלקוחות מפני כל שיק המוצג לפירעון והוא יכול לחזור בו מהסכמתו לכך. הבקשה מתקבלת באופן חלקי, והבנק נדרש לשאת בהוצאותיו של דירם ובשכר טרחת עורך דין. ההחלטה ניתנת בהעדר הצדדים, והמועד המדויק של פסק הדין מצוין כ-28.4.04, כאשר מועד פסק הדין בפועל הוא 19.4.04.