ע"א 369/84

תקציר

בסכסוך כספי בין שני אחים בנוגע לירושת אביהם, פסק בית המשפט המחוזי בירושלים לטובת המשיב במספר עניינים במאי 1984. המערער ערער על פסק דין זה, והמשיב הגיש ערעור שכנגד. השופט ש' נתניהו נתן את פסק הדין בערעור. באשר לחשבון בבנק שוויצרי, מצא בית המשפט כי למערער הייתה חובת נאמנות כלפי המשיב, שכן החשבון נפתח על שם המערער והוא היה מוסמך לפעול בו. עם זאת, המערער לא היה אחראי למעשיה של דודתו, שגם לה ניתן ייפוי כוח לפעול בחשבון, ואשר משכה מחצית מכספו ללא ידיעת המערער. החשדות סביב עיתוי מעשיה של הדודה והימנעותו של המערער ממניעתם לא היוו ראיה מספקת לקנוניה או להפרת אמונים. לפיכך התקבל הערעור, וההצהרה כי המשיב זכאי למחצית מהכספים שנמשכו נדחתה. בית המשפט פסק לטובת המערערת גם בעניין דמי מפתח, שהמערערת התחייבה לחלוק עם המשיב. המשיב טען כי הבטחה זו מהווה הסכם מחייב, אך בית המשפט מצא כי מדובר בהתחייבות חד צדדית וכי השתתפותו של המשיב בהוצאות המשפט אינה מעידה על זכות חוזית לקבלת מחצית מדמי המפתח. לבסוף, הערעור הנגדי בעניין שערוך חוב הלוואה בסך 15,000 ל"י נדחה. המשיב טען לשיטות חלופיות של שערוך, אך בית המשפט לא מצא כל ראיה להסכמה בעניין זה ולא בסיס חוקי לחריגה מחוק פסיקת ריבית והצמדה. לסיכום, הערעור התקבל בחלקים ב' ו-ג', והערעור שכנגד בחלק א', בעוד יתר הוראות פסק הדין נשמרו. המשיב חויב לשאת בהוצאותיו של המערער.