רע"א 1887/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין בתביעה כספית. התביעה המקורית הוגשה נגד המבקש, ויגרמן, בגין אי תשלום שיק על סך 200,000 ₪ שהונפק על ידי חברת לונג השקעות בע"מ, שוויגרמן היה חלק ממניותיה. השיק נמסר למשיב כפירעון הלוואה שנטלה החברה. הן ויגרמן והן שותפו חתמו על ערבות אישית להחזר ההלוואה. החברה נכנסה לפירוק בשנת 1996, והמשיב ניסה לפדות את השיק בשנת 2002, אך סורב. לאחר מכן הגיש המשיב תביעה נגד ויגרמן, שטען כי יש לדחות את התביעה מאחר שהצגת השיק התעכבה באופן בלתי הוגן. בית משפט השלום הסכים עם ויגרמן, ודחה את התביעה, אך בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המשיב ופסק לטובתו, מה שהוביל את ויגרמן להגיש בקשת רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר. הבקשה נדחתה, והשופט קבע כי אין שאלות משפטיות או עקרוניות מעבר לאינטרס הצדדים כדי להצדיק ערעורים נוספים. השופט ציין כי המקרה כבר נבחן בשתי ערכאות משפטיות וכי טענות המבקש עסקו בעיקר בהחלת החוק על העובדות, אשר נשקלו היטב על ידי הערכאות הקודמות. עוד קבע השופט כי התערבותו של בית המשפט המחוזי בממצאיו העובדתיים של בית משפט השלום הייתה במסגרת הכללים המקובלים, וכל טעות בשיקול הדעת אינה מצדיקה את התערבותו של בית המשפט העליון.