ע"נ 48420-04-24

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המתמקד בעיקר בעקרונות המשפטיים והחידושים, בהתבסס על פסק הדין שסיפקת: **ניתוח משפטי: ע"נ 48420-04-24 פלוני נ' קצין התגמולים - משרד הביטחון - אגף השיקום** **הקדמה** פסק הדין דנן בבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה עוסק בשאלת זכאותו של חייל קבע להכרה בפגיעה כ"חבלת שירות" לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959, כפי שתוקן בתיקון 29. סוגיה זו רלוונטית במיוחד לאור השינויים שנעשו בחוק, אשר צמצמו את מעגל הזכאים להכרה לפי החוק, והפנו חלק מהמקרים למוסד לביטוח לאומי. **העובדות הרלוונטיות** המערער, חייל בשירות קבע, נפגע בגבו ביום 30.3.23 בעת שניסה לתקן רכב מבצעי מסוג האמר במוצב צבאי. הפגיעה ארעה כאשר איבד אחיזה ונפל על סלע. הוא נפגע בחוליית גב. המחלוקת נסובה סביב השאלה האם פגיעה זו עונה להגדרת "חבלת שירות" על פי החוק. **המסגרת החוקית והפסיקתית** 1. **תיקון 29 לחוק הנכים:** תיקון זה, שהושפע מהמלצות ועדת גורן, נועד לצמצם את הזכאים להכרה לפי חוק הנכים, תוך יצירת מסלול חלופי דרך המוסד לביטוח לאומי. למשרתי קבע, נקבע כי חבלה תיחשב כ"חבלת שירות" אם נגרמה: * בפעילות מבצעית. * באימון לפעילות מבצעית. * באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי. 2. **פרשנות "פעילות מבצעית":** המחוקק לא הגדיר את המונח "פעילות מבצעית". הפסיקה התמודדה עם פרשנות זו, תוך פיתוח מבחנים שונים: * **גרעין הפעילות:** ההגנה חלה על הפעילות עצמה ועל פעולות נלוות לה, אך לא על פעולות מרוחקות מהגרעין (ע"נ 45397-06-22). * **הקשר לסיכון ייחודי:** עצם העובדה שפעולה נדרשת במסגרת השירות אינה הופכת אותה לחבלת שירות, אלא אם נלווה לה סיכון ייחודי לשירות (ע"נ 65486-10-21). * **מבחן "מזהים את זה כשרואים את זה":** מבחן אינטואיטיבי שנועד לסייע בסיווג פעילות כמבצעית, כגון מרדף לעומת נפילה מכיסא במשרד (ע"נ 45397-06-22). * **הבחנה בין תיקון שגרתי לתיקון חירום:** תיקון רכב בשולי הדרך לרכב שיצא למשימה צבאית ייחשב כפעילות מבצעית, לעומת תיקון בסדנה (ע"נ 58500-07-21). 3. **פרשנות "אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי":** * **ייחודיות הכלי:** ייחודיות כלי הרכב, שאין לו מקבילה אזרחית, יכולה להקנות חבלת שירות (ע"נ 4884-06-21, שם דובר בכלי שייט צבאי ייחודי). * **ייחודיות הנסיבות:** יש לבחון את נסיבות האירוע, מקום התרחשותו, ואופי הפעולה. תיקון אחזקה שגרתי, גם אם ניתן על ידי פקודה, אינו בהכרח ייחודי לשירות (ע"ו (מחוזי חיפה) 34113-01-21). * **השוואה לפעילות אזרחית:** אם הפעולה ניתנת להשוואה דומה לפעילות אזרחית, הדבר מחליש את טענת הייחודיות. **הניתוח המשפטי של בית המשפט** בית המשפט דחה את הערעור, בקובעו כי הפגיעה אינה עומדת בהגדרת "חבלת שירות" לפי אף אחת מהחלופות. 1. **בחינת "פעילות מבצעית":** * **מרחק מגרעין הפעילות:** בית המשפט קבע כי תיקון הרכב במוצב היה מרוחק מאוד מגרעין של פעילות מבצעית. גם אם המטרה הייתה השבת כשירות מבצעית, זוהי פעולה מרוחקת, בניגוד לדוגמאות שהוצגו בפסיקה (כגון הורדת לוחם מרכב ממוגן לתגבורת או סיור מפקד). * **מבחן השכל הישר:** המבחן מראה בבירור שהפגיעה לא אירעה במהלך "פעילות מבצעית". 2. **בחינת "אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי":** * **תפקיד בוחן הרכב:** תפקידו של בוחן רכב דומה במהותו לתפקיד מכונאי רכב אזרחי, ודורש מיומנויות דומות. גם מכונאים אזרחיים מבצעים תיקונים "בשizoen". * **אופי התקלה:** התקלה במערכת ההנעה אינה ייחודית לרכב צבאי. * **טיב הרכב:** רכב ההאמר אינו ייחודי לצבא, שכן קיימים ג'יפים דומים בשוק האזרחי. לפיכך, הובחן מפסק הדין בע"נ 4884-06-21, שבו דובר בכלי שייט צבאי ייחודי. * **סביבת העבודה:** התיקון בוצע על משטח כורכר, והסיכונים הכרוכים בו דומים לסיכוני תעסוקה רגילים בחיים האזרחיים. * **השוואה לפסיקה:** הושוותה הפגיעה למקרים שבהם תיקון רכב בסדנה צבאית לא הוכר כפעילות מבצעית, להבדיל מתיקון בשטח בדרכים לפעילות מבצעית. בית המשפט קבע שהמקרה דנן דומה יותר לתיקון בסדנה, ובוודאי שאינו דומה לתיקון חירום בדרך למשימה. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין** 1. **החלה מצמצמת של תיקון 29:** פסק הדין ממחיש את המגמה המצמצמת של הזכאות להכרה כ"חבלת שירות" עבור משרתי קבע, בהתאם לתיקון 29. ההדגשה היא על מבחן הזיקה לפעילות המבצעית או לייחודיות השירות. 2. **הבחנה מדוקדקת בין סוגי פעולות:** בית המשפט מבצע הבחנה מפורטת בין פעילות מבצעית ממשית (כמו לחימה, מעצר) לבין פעולות תומכות מרוחקות (כמו תיקון שגרתי של רכב). הדבר נועד למנוע "התרחבות" של הגדרת "פעילות מבצעית" לכל פעולה צבאית. 3. **חידוד מבחן הייחודיות:** המבחן של "ייחודיות" נבחן באופן רב-ממדי: ייחודיות הכלי, ייחודיות הפעולה, ייחודיות הנסיבות והסביבה. הדוגמה של רכב ההאמר לעומת כלי השייט הייחודי ממחישה זאת היטב. 4. **התמקדות ב"גרעין הפעילות" וה"מרחק" ממנו:** פסק הדין מדגיש את החשיבות של בחינת ה"מרחק" בין הפעולה בה אירעה הפגיעה לבין "גרעין הפעילות המבצעית". פעולה שנמצאת רחוק מהגרעין, גם אם היא נועדה לתחזק את הכשירות, לא תיחשב כפעילות מבצעית. 5. **החלת מבחן השכל הישר:** שימוש במבחן זה, כפי שמופיע בפסיקה, מסייע במיצוב המקרה בגבולות ההיגיון והשכל הישר, כדי למנוע תוצאות אבסורדיות. 6. **הבחנה מקרקעין:** פסק הדין מבחין במפורש מקרקעין קודמים, תוך הסבר מדוע הם אינם רלוונטיים למקרה הנוכחי (למשל, ההבחנה בין רכב האמר לרכב שייט ייחודי). **מסקנה** בית המשפט קבע כי פעולת התיקון של רכב האמר במוצב, במסגרתה נפגע המערער, אינה מהווה "חבלת שירות" מכיוון שהיא אינה עונה להגדרות של "פעילות מבצעית" או "אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי". הדבר נובע מהאופי השגרתי של הפעולה, היעדר ייחודיות בכלי הרכב, והמרחק הרב מפעילות מבצעית ממשית. הדגש הוא על כך שכל פעולה הנעשית במסגרת שירות, גם אם היא הכרחית לתחזוקה, אינה בהכרח "חבלת שירות" אלא אם כן היא קשורה באופן מהותי לסיכון ייחודי לשירות.