ד"נ 8/81

תקציר

פסק הדין המדובר סובב סביב מחלוקת הנוגעת לאי תשלום מכס ומס מכירה. למשיב, שייבא כמויות גדולות של ברזל, ניתן פטור בנימוק שהברזל נועד לשימוש בייצור ציוד לחימה שהוזמן על ידי משרד הביטחון. עם זאת, מאוחר יותר התברר כי הברזל המיובא לא שימש כולו למטרה זו. כתוצאה מכך דרשה העותרת תשלום מכס ומס קנייה, בסך של כ-5 מיליון לירות. הדבר הוביל להליכים אזרחיים ופליליים נגד המשיב. בהליך האזרחי טען המשיב כי הודעת השומה שהוציא העותר אינה חוקית, ובית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, ביטל את ההודעה ופסק לטובת המשיב. העותר ערער על החלטה זו לבית המשפט העליון, אשר דחה את הערעור ביום 9.3.81 ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בתוך כך, בהליך הפלילי (ע"פ 416/79) הורשעו המשיב ומנהליו בעבירות שונות הקשורות ליבוא ברזל. ערעור על הרשעה זו תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון (ע"א 277/81). העתירה הנוכחית בפני בית המשפט העליון מבקשת דיון נוסף בנושא או הארכת מועד להגשת עתירה נוספת, בהתבסס על הסתירה הנתפסת בין ההליך האזרחי לפלילי. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי האפשרות לסתירה בין שני ההליכים אינה סיבה מספקת לדיון נוסף, שכן סתירות כאלה יכולות לנבוע מגורמים שונים, והן אינהרנטיות כאשר ערכאות שונות עוסקות באותו מקרה. בנוסף, בית המשפט ציטט פסקי דין קודמים בהם ניתנו פסקי דין סותרים בתיקים אזרחיים ופליליים בנוגע לאותם אירועים. עוד נטען בעתירה כי העת"מ 753/79 קבע תקדים חדש, אך בית המשפט העליון חלק עליו וקבע כי לא ניתנה פסיקה חדשה באותו מקרה בנוגע לטענת המניעים נגד הממשלה. בסופו של דבר דחה בג"ץ את העתירה, וסירב להעניק דיון נוסף או להאריך את המועד להגשת עתירה נוספת. ההחלטה ניתנה ביום 6.4.81 תוך הדגשה כי פסק הדין האזרחי לטובת המשיב עומד בעינו, ואילו התיק הפלילי (ע"א 277/81) טרם הוכרע.