רע"א 21035-08-24

תקציר

**ניתוח משפטי של בקשת רשות ערעור בעניין רע"א 21035-08-24** **מבוא** בקשת רשות הערעור בפני בית המשפט העליון (להלן: "בית המשפט") עוסקת בהחלטות של ערכאות קודמות, בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, אשר דחו את בקשתה של המבקשת, אורלי וינרמן, למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיבה, רונית רומנו, מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "החוק"). **רקע עובדתי והליכים קודמים** 1. **בקשת צו מניעת הטרדה מאיימת (בית משפט השלום):** המבקשת הגישה לבית משפט השלום בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, במעמד צד אחד, כנגד המשיבה. הטענה המרכזית בבקשה הייתה כי המשיבה פועלת כ"סוכנת סמויה" מטעם "גופים סודיים" שמטרתם "לאמלל את חייה של המבקשת ולפגוע בה". המבקשת טענה אף כי המשיבה אינה מעוניינת בביצוע משימה זו. בית משפט השלום, לאחר דיון בנוכחות המבקשת, דחה את הבקשה. הטעם העיקרי לדחייה היה שהמבקשת לא ביססה את טענותיה ולא הוכיחה כל יסוד לחששותיה. בית המשפט השלום הדגיש, כי גם על פי גרסת המבקשת, התקשורת האחרונה בינה לבין המשיבה לא כללה הטרדה או איום מפורש. 2. **ערעור לבית המשפט המחוזי:** המבקשת ערערה על החלטת בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי בירושלים. בערעורה, ביקשה לקיים דיון במעמד המשיבה, על מנת שתודה במעשיה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על הסף. הנימוקים לדחייה היו כפולים: (א) הערעור אינו מגלה עילה; (ב) חלק ניכר מהטענות הופנו כלפי גורמים שאינם צדדים להליך, והניסוח היה בלתי ראוי. 3. **בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון:** על החלטת בית המשפט המחוזי, הגישה המבקשת את בקשת רשות הערעור הנוכחית לבית המשפט העליון. המבקשת חזרה על טענותיה, וכן הדגישה כי מתן הצו נחוץ גם לטובתה של המשיבה. **ניתוח משפטי** **א. סמכות בית המשפט העליון ורף ההתערבות** הבקשה הוגשה לבית המשפט העליון כ"גלגול שלישי" של דיון משפטי. כידוע, רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן רק במקרים חריגים. כפי שנקבע בפסיקה (רע"א 48359-12-24, רע"א 16471-06-25), רף ההתערבות גבוה ומתמקד בשני מצבים עיקריים: 1. **שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים:** כלומר, סוגיה בעלת השלכות רחבות על המשפט או על אופן יישומו, אשר אינה קשורה באופן ספציפי לנסיבות המקרה הנדון. 2. **עיוות דין:** מצב בו אי מתן רשות ערעור יגרום לתוצאה בלתי צודקת באופן קיצוני לאחד הצדדים. **ב. יישום הדין על המקרה הנדון** במקרה הנוכחי, השופט יחיאל כשר קבע כי הבקשה **אינה עומדת באחד משני התנאים הללו**, ולפיכך דינה להידחות. 1. **היעדר שאלה משפטית עקרונית:** בית המשפט קבע כי הבקשה "נטועה כל כולה בנסיבותיו הפרטניות של מקרה זה". המבקשת עצמה לא טענה כי קיימת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים. כלומר, הטיעונים שהועלו אינם נוגעים לפירוש חוק, להרחבת הלכה קיימת, או להשלכות רחבות על פרקטיקה משפטית. 2. **היעדר עיוות דין:** בית המשפט בחן את החלטות הערכאות הקודמות (בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי) ולא מצא בהן כל פגם. המשמעות היא שהערכאות דלתיות פעלו כשורה, בהתאם לסמכויותיהן ובהתאם לחומר שהוצג בפניהן. מכיוון שלא נמצא פגם בהליכים או בהחלטות, בית המשפט לא סבר כי דחיית הבקשה ב"גלגול שלישי" תגרום למבקשת עיוות דין. **ג. ניתוח החלטות הערכאות הקודמות** * **בית משפט השלום:** החלטתו התבססה על אי הוכחת יסודות החוק. החוק למניעת הטרדה מאיימת דורש הוכחה של התנהגות המהווה הטרדה או איום, כהגדרתם בחוק, וכן הוכחה של חשש סביר שההטרדה או האיום יחזרו. טענות המבקשת על "סוכנת סמויה" ו"גופים סודיים" נשמעו כטענות ספקולטיביות, ללא בסיס ראייתי מספק. הדגש על כך שהמשיבה לא איימה או הטרידה בפועל, גם על פי גרסת המבקשת, מחזק את מסקנת בית משפט השלום. * **בית המשפט המחוזי:** החלטתו למחוק את הערעור על הסף היא החלטה פרוצדורלית. בית המשפט המחוזי סבר שהערעור חסר עילה משפטית, וכן שהופנו בו טענות כלפי גורמים חיצוניים, דבר שאינו מקובל במסגרת ערעור משפטי. החלטה זו, אם כן, נובעת גם מהיעדר בסיס ראייתי ומשפטי של הטענות, וגם מהיבטים פרוצדורליים. **ד. חדשנות משפטית** במקרה זה, אין כל חידוש משפטי. בית המשפט העליון פעל ליישום הדין הקיים בנוגע לרף הגבוה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". ההחלטה מדגישה את העיקרון כי בית המשפט העליון אינו ערכאת ערעור נוספת על החלטות עובדתיות או פרוצדורליות של ערכאות קודמות, אלא רק במקרים חריגים בעלי חשיבות משפטית רחבה. **סיכום** בקשת רשות הערעור נדחתה מכיוון שהיא אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וכן לא הוכח כי דחיית הבקשה תגרום למבקשת עיוות דין. ההחלטות של הערכאות קודמות התקבלו כדין, בהתבסס על חומר הראיות שהוצג בפניהן ועל הדין הרלוונטי. אין במקרה זה כל חידוש משפטי.