ת"צ 14673-10-23

תקציר

השופט במקרה זה קבע כי הסכם פשרה בתביעה ייצוגית בגין מסרונים לא רצויים הוא ראוי, הוגן וסביר. התובעת טענה כי הנתבעת הפרה את סעיף 30א לחוק התקשורת בכך ששלחה דברי פרסומת לנמענים שביקשו בעבר להסיר אותם מרשימת התפוצה. ההסדר כלל רווח ציבורי בשווי 700 אלף שקל, שכלל שלושה אירועי צדקה שארגן הנאשם בתיאום עם עמותה התומכת במשפחות שכולות. השופט מצא את מנגנון הפשרה ראוי, במיוחד לאור הקשיים בהליך התובענה הייצוגית ומחויבותה של הנתבעת לציות עתידי לחוק. השופטת אישרה גם את דרישת התובע לפיצוי בסך 20,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 110,000 ₪, שישולמו בשני תשלומים. המחצית הראשונה הייתה אמורה להיות משולמת תוך 14 יום מיום מתן פסק ההסדר, והמחצית השנייה לאחר שהנתבעת מילאה את חובותיה לתועלת הציבור. יתרה מכך, השופט פטר את שני הצדדים מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט, בהתחשב בהסדר המוקדם ובקשיים הכלכליים של הנתבע עקב המגפה והמלחמה. פסק הדין חייב פרסום הודעה לציבור על הסדר הפשרה והורה לצדדים להגיש העתקים מפסק הדין והסדר הפשרה למנהל בתי המשפט לרישום. ככלל, השופט פסק לטובת הסדר הפשרה, תוך שהוא מדגיש את הצורך בביקורת שיפוטית יסודית בתיקי תובענות ייצוגיות, ופירט את הרציונל מאחורי כל היבט של ההחלטה.