דב"ע נו/209 - 3
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
בית הדין הארצי לעבודה הכריע בערעור שעניינו פיטורי משיבים שהיו חברי הנהלה בארגון עובדים. בית הדין בחן האם המשיבים פוטרו שלא כדין בשל פעילותם באיגוד ולא בשל הפרות משמעת לכאורה. בתחילה הכריז בית הדין האזורי בתל אביב על הפיטורים כבטלים, וייחס אותם לפעילות האיגוד של המשיבים, ובכך פגע בחופש ההתאגדות שלהם. בית הדין הארצי לעבודה אישר החלטה זו, והדגיש כי הפיטורים היו ניסיון לסכל התארגנות של איגודים. המקרה הדגיש את הפרספקטיבות המשפטיות המתפתחות על יחסי עבודה ואכיפת יחסי עובד-מעביד. מבחינה היסטורית, בתי המשפט לא העדיפו אכיפת יחסים כאלה, ובדרך כלל בחרו בפיצוי כספי במקרים של הפרת חוזה. עם זאת, מקרה זה הציע הערכה מחדש, בהתחשב בשינויי חקיקה ושינויים חברתיים המקדמים זכויות עובדים ופעילויות איגודים. בית המשפט טען לגישה גמישה באכיפת חוזי עובד-מעביד תוך הכרה בחריגים לתפקידים הכרוכים באמון אישי או באחריות ניהולית. בפסק הדין נקבע כי הסעד העיקרי להפרת חוזה הוא אכיפה, אלא אם כן הדבר אינו מעשי או בלתי צודק בנסיבות מסוימות. במקרה דנן, החזרת המשיבים ולא פיצוים נדרשה כדי לשמור על זכויותיהם ולהרתיע מעסיקים מלפגוע במאמצי התאגדות העובדים. לפיכך, דחה בית המשפט את הערעור, חייב את השבת המשיבים ופסק להם הוצאות משפט.
חקיקה מקושרת
דב"ע נו/209 - 3 מפעלי תחנות בע"מ נ' ישראל יניב, עבודה ארצי (5.11.1996)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.