ה"פ 22592-05-10

תקציר

המבקשים והמשיבים התקשרו בהסכם מיום 27.2.2007, אשר לטענת המשיבים הינו חוזה מחייב למכירת זכויותיהם בדירה למבקשים. לטענת המבקשים, ההסכם אינו מחייב משום שהוא נעדר שיקול דעת של המשיבים למכור את הדירה ואינו כולל את כל הפרטים המהותיים של העסקה. בית המשפט קובע כי ההסכם הינו עסקת מכר תקפה ומחייבת. המשיבים טוענים כי המבקשים הפרו את ההסכם בכך שלא שילמו את חוב הארנונה וכי ביטלו את ההסכם כדין. בית המשפט קובע כי המבקשים אכן הפרו את ההסכם באופן בוטה ויסודי וכי הודעת הסיום של המשיבים הייתה כדין. לפיכך, נדחית העתירה להכרזה על ההסכם מיום 27.2.07 כחוזה מחייב למכר. כן מבקשים המבקשים גם פסק דין המצהיר על חוזה מיום 24.6.07, הסכם מכר מחייב, לפיו רכשה המבקשת מס' 3 את זכויותיהן של המשיבות 5 ו-6 בדירה. המשיב מס' 6 טוען כי חתימתו על החוזה זויפה וכי החוזה פסול משום שנחתם שלא מרצונו החופשי. בית המשפט מוצא כי המשיב 5 חתם על החוזה כאשר היה תחת השפעת סמים, ועל כן החוזה בטל ביחס לחלקו בדירה. עם זאת, נפסק כי המשיב 6 חתם על החוזה בידיעה על טיבו ותוכנו, והחוזה תקף ומחייב ביחס לחלקו. עוד קובע בית המשפט כי התמורה בגין חלקו של המשיב 6 בדירה שולמה במלואה. לפיכך, חוזה המכר מיום 24.6.07 תקף ומחייב אך רק ביחס לזכויותיה של המשיבה 6 בדירה.