רע"א 9136/17

תקציר

במקרה דנן, לאחר שבחן את בקשת רשות הערעור ואת טענות הצדדים, וחרף התנגדות המשיבים, ראה בית המשפט את הערעור כאילו ניתנה חופשה. המחלוקת נסבה סביב השאלה האם התובע היה, בעת התאונה, משתמש באוטובוס, אשר יטיל אחריות על מבטח האוטובוסים, או הולך רגל, כאשר האחריות תיפול על מבטחו של הרכב החולף. מבחינה היסטורית, פרשנויות למונח "תאונות דרכים" במסגרת חוק הפיצויים כללו מגוון רחב של תרחישים, גם כאשר הנפגעים שהו מחוץ לרכב. עם זאת, תיקון מס' 8 ביקש לצמצם תחום זה, תוך התמקדות בשימוש ברכב "למטרות תחבורה" בלבד. המגמות האחרונות העדיפו פרשנות מצמצמת יותר, שאינה מכירה עוד בשימושים נלווים שאינם מפורטים בחוק. לאחר בדיקה עובדתית נקבע כי התובע לא השתמש באוטובוס בעת התרחשות התאונה, לאחר שכבר ירד ממנו והתרחק ממנו. לפיכך, האחריות לא הייתה מוטלת על מבטח האוטובוסים אלא על מבטח הרכב החולף שפגע בו. אשר על כן, הערעור נדחה, תוך שהוא מחזק את אחריותם של המשיבים, אשר נדרשים לכסות את נזקי התובע, תוך פסיקת הוצאות נוספות כנגד המערערים.