ת"א 46153-03-13

תקציר

בית המשפט פסק לטובת הבנק הנתבע על כל סעיפיו, ודחה את טענות התובעים כי הבנק הפר את תנאי הסכם הפשרה משנת 2006. על פי הסכם הפשרה, התובעים היו אמורים לפרוע חוב משותף של שתי קבוצות, קבוצת הר שגיא וקבוצת ויצמן, בריבית קבועה ולפי לוח זמנים מוגדר. הבנק הואשם, בין היתר, בגביית הלוואה נוספת, הצמדת סכום הקרן למדד וגביית ריבית בפיגור. בית המשפט מצא כי טענות התובעים לא הועלו בתום לב, והיוו ניסיון לעצור את מאמצי הבנק לגבות את החוב בעקבות הפרת הסכם הפשרה על ידי התובעים עצמם. בנוסף, קבע בית המשפט כי הבנק לא הפר את תנאי ההסכם וכי נמסרו לתובעים פרטי חשבון מספיקים כדי להבהיר כל שאלה בנוגע לחיובים. בשל אי עמידת התובעים בהתחייבויותיהם על פי הסדר הפשרה, היה מוצדק לבנק לנקוט צעדים לגביית החוב, לרבות גביית ריבית גבוהה יותר כפי שנקבע בהסכם. התובעים חויבו בהוצאות המשפט של הבנק ובשכר טרחת עורך דין, בסך 80 אלף שקל.