ע"א 2471/05

תקציר

הערעור עסק בהחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לדחות את טענת המערערת לביטול משכנתא על דירתה, שהייתה בבעלות משותפת עם בעלה, המשיב מס' 2. המערערת טענה כי הבנק התיר את מכירת דירת בעלה מבלי להודיע לה, ובכך פגע בדירתה, שהייתה הבטוחה היחידה שנותרה להלוואה שלקח. בית המשפט המחוזי מצא כי המערערת לא הוכיחה את טענותיה, וממנה עולה כי היא לא הציגה את עדות בעלה ללא סיבות מוצדקות, למרות שחיו יחד. בית המשפט סבר כי עדותם של נציגי הבנק אמינה יותר, וממנה עולה כי המערער הבין את תנאי המשכנתא שהוסברו על ידי עורך דין. טענותיה של המערערת בדבר מצג שווא והפרת חובה מצד הבנק נדחו, כאשר בית המשפט קבע כי שני בני הזוג ניהלו במשותף את נכסיהם וכי בעלה טיפל בעסקאות רכוש. משכך, פעולות הבנק לא הפרו כל התחייבות, שכן לא נמצאו ראיות התומכות בטענות המערער. הערעור נדחה, תוך חזרה על כך שערכאות הערעור כמעט ולא מבטלות ממצאים עובדתיים, אלא אם כן ניכרות טעויות מהותיות. בית המשפט קבע כי שעבוד הנכס היה החלטה משותפת, הנתמכת בעדויות ובמסמכים, מהם עולה כי הבנק לא היה מחויב ליידע את המערער באופן פרטני. לא נעשתה הזמנה לעלויות.