ה"פ 23992-01-13

תקציר

פסק הדין במקרה זה נסוב סביב מחלוקת הנוגעת להפקעת מקרקעין ולסמכות לתפוס חזקה בשטח המופקע. בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו קבע כי למבקשת, רשות מקומית, עומדת הזכות לפתוח בהליכי הפקעה ולאחר מכן להגיש בקשה לצו לתפיסת החזקה במקרקעין הנדונים, למרות היותה כבר הבעלים הרשום. בית המשפט דחה את טענת המשיב כי בעלותה של הרשות במקרקעין, הרשומים לפי חוק הדיור הציבורי, מונעת הליכי הפקעה נוספים. לדברי השופט, כוונת המחוקק שעמדה מאחורי סעיף 5(ב) לחוק הדיור הציבורי לא הייתה לאסור על רשויות מקומיות לתבוע חזקה במקרקעין שבבעלותן, אלא להבטיח שיפצו את הבעלים הקודמים. זאת ועוד, בית המשפט הבהיר כי הליך ההפקעה הקבוע בחוק התכנון והבניה, הכרוך בהליך דו-שלבי, חל על המקרה הנוכחי. בית המשפט פירש את התקנות הרלוונטיות ואת הפסיקה הקודמת למסקנה כי המבקש יכול לבצע הליך זה, לרבות ההוראה המאפשרת ליועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה לצו להעברת החזקה. בסופו של דבר החליט השופט כי יש לדחות את הבקשה לדחיית התביעה לאלתר, ולהותיר את גופו של עניין להכרעה בהליכים עתידיים. פסק הדין הדגיש כי הוא לא שפט מראש את התוצאה אלא פשוט אפשר לתיק להימשך. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות, שכן שאלת הסמכות הועלתה על ידי בית המשפט עצמו.