תמ"ש 35773-02-12

תקציר

פסק דין זה סובב סביב סכסוך רכושי בעקבות מותם של שני בני זוג. הנושא המרכזי הוא קביעת חלוקת העיזבון שהותיר אחריו, בפרט לגבי זכויות יורשי המנוח. הנתבעים, ילדים מנישואיה השניים של המנוחה, ביקשו לדחות על הסף את טענות התובעים, שהם ילדים מנישואיה הראשונים של המנוחה. התובעים ביקשו נתח גדול יותר מהעיזבון, תוך שהם עומדים על זכויותיה של אמם על פי חוק שיתוף הפעולה, בטענה שיש לה זכויות בשלושה רבעים מכלל העיזבון. עם זאת, הנתבעים טענו כי המנוחה ויתרה על זכויותיה, מה שהוביל לחלוקה הנוכחית, וכי יש לדחות את תביעת התובעים בהתבסס על מספר גורמים. הם טענו כי למנוחה היו הזדמנויות סבירות לעמוד על זכויותיה אך לא עשו זאת, מה שמשתמע מכך על ויתור. בנוסף, נטען כי התובעים פעלו בחוסר תום לב, הסתירו הליכים קודמים ויצרו שינוי לרעה במצבם של הנתבעים. הנתבעים גם העלו חששות לגבי תקופת ההתיישנות והיעדר רשות מבית המשפט לתובעים לנהל את התביעה. בתגובה טענו התובעים כי אמם, המנוחה, לא הייתה מודעת לצו הירושה הנוגע לעיזבון בעלה וקיבלה לעצמה את הבעלות על הנכסים. הם גם חלקו על הצורך באישור בית המשפט, וקבעו כי מדובר בתביעה אישית וכי אין סיבה הגיונית לבקש אישור מהנתבעים. כמו כן, התובעים הכחישו כל שיהוי בתביעתם וטענו כי המצב לא השתנה כדי להרע את מצבם של הנתבעים. בית המשפט, לאחר שבחן את הנסיבות, הגיע למסקנה כי למנוחה אכן הייתה הזדמנות סבירה לתבוע את זכויותיה בנכס אך לא עשתה כן, ומכאן משתמע ויתור על זכויות אלה. קריטית להחלטה זו הייתה העובדה שצו הירושה של המנוח ורישום הנכסים שלאחריו לא הזכירו את חוק שיתוף הפעולה, אך המנוחה ויורשיה לא נקטו כל פעולה לתיקונה. התובעים, שיוצגו על ידי אותו עורך דין כמו הנתבעים בהליכים קודמים, גם לא העלו טענות כלשהן בדבר חזקת שיתוף הפעולה. בית המשפט הדגיש את עקרון ההשתק השיפוטי, שמטרתו לשמור על תקינות ההליך השיפוטי, וקבע כי התובעים ובא כוחם ויתרו למעשה על זכותו של המנוח לתבוע שיתוף פעולה. משכך, נדחתה התביעה, והתובעים חויבו בהוצאות ושכר טרחת הנתבעים בסך 5,000 ₪ כולל מע"מ. פסק דין זה, שניתן ביום 04/03/2014, מביא לסגירת התיק.