עש"א 17756-02-12

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור העיקרי ומקבל את הערעור שכנגד בחלקו. בית המשפט מציע לאשר את החלטתו של כבוד המפקח, המצדדת במשיבים. פסק הדין מתבסס על מספר נקודות מרכזיות. ראשית, הלכת תורג'מן אינה ישימה, בשל שינויים בהסדרי חקיקה, ועל כן העניין מחייב בחינה מחודשת. בחינה מחודשת זו מובילה למסקנה כי שימוש בחצר אחורית לצרכי פאב אינו מותר, שכן מדובר בשימוש חריג בקרקע. שנית, המערערים לא עמדו בתנאים הקבועים בסעיף 71ב לחוק המקרקעין לשינוי הרכוש המשותף, הטעונים הסכמה מוחלטת של כל השותפים לבנייה. שלישית, המקרה הנוכחי שונה באופן מהותי מהלכת פל, ואין משמעות מפסק הדין שם כי הרחבה יכולה להתרחש ללא הסכמת כל בעלי הדירות. רביעית, שטח החצר האחורית הוסכם בהסכם חלוקה שיסולק מהרכוש המשותף ויצורף באופן בלעדי לכניסה השנייה. הסכם מוקדם זה, הידוע לכל בעלי הדירות, מחייב ואינו דורש את הסכמת שאר בעלי הדירות בבניין. לבסוף, השימוש בחצר האחורית לצרכי פאב אינו מותר, כפי שקובע הקביעה בת"א 6609/90. משכך, נדחה הערעור העיקרי, והמערערים נדרשים לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪. בערעור שכנגד לא נפסק כל צו להוצאות.