עת"מ 14596-10-11

תקציר

העתירה מערערת על החלטת ועדת ערר לבטל אישור של ועדה מקומית להיתר הקמת תחנת דלק, בטענה כי הוועדה פעלה באופן בלתי סביר ולא הייתה צריכה להתערב. עם זאת, השופט קובע כי לוועדת הערר, כמוסד תכנוני, יש סמכות לבחון החלטות של ועדות מקומיות. חל שיהוי קל בהגשת הערעור, אך אין בו כדי להצדיק את דחיית העתירה, מה גם שלא נגרם כל נזק. עוד מציינת השופטת כי ועדת הערר פעלה בסבירות ובשיקול דעתה בשקלה שיקולים תכנוניים ראויים, לרבות שיקולי הבטיחות והסביבה של המקום, ולא ביססה את החלטתה על פרשנות בלתי סבירה של החוק הרלוונטי. מאחר שלא נפל פגם משפטי או חוסר סבירות קיצוני, בית המשפט לא יתערב בהחלטה התכנונית של ועדת הערר. כמו כן, העותרים יישאו בשכר טרחת עורך הדין של כל אחד מהמשיבים.