סע"ש 50227-10-13

תקציר

פסק הדין נסוב סביב פטור מאגרה בתביעות לפי חוק הגנת השכר. התובעים, עובדי העיתון, תבעו את מעסיקם על כך שלא ציית לפסיקת בית הדין הארצי שזיכתה אותם בהטבה של סופי שבוע ממומנים. המעסיק טען כי ההטבה היא פריבילגיה ולא חלק משכרם של העובדים, ולכן על העובדים לשלם אגרה בגין התביעה. העובדים, לעומת זאת, סברו כי ההטבה היא אכן חלק משכרם ויש לכסות אותה בפטור מאגרה לפי תקנה 4(17) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008. היועץ המשפטי לממשלה, המייצג את המדינה, תמך בעמדת העובדים וקבע כי הפטור מאגרה אכן חל על הסעד הכספי הנתבע, שכן הוא נופל תחת הגדרת "שכר". השופטת הסכימה עם העובדים ועם היועץ המשפטי לממשלה, והדגישה כי מטרת תקנות שכר הטרחה היא לסייע לעובדים לתבוע שכר שלא שולם למעסיקיהם. עוד הדגישה השופטת כי הסכומים הנתבעים על ידי העובדים היו שיקולים לזכות לממן סופי שבוע, שהיא חלק מתנאי עבודתם. כך, קבעה השופטת כי תביעת העובדים פטורה משכר טרחה, והמעסיק חויב לפצות את העובדים בגין הוצאותיהם המשפטיות.