סע"ש 1709-03-18

תקציר

התובע, מאבטח במשמרת לילה, תבע את מעסיקו בגין גמול שעות נוספות שלא שולם לו ותביעות נוספות הקשורות לשכר. עם זאת, השופט דחה במידה רבה את טענותיו לאחר שמצא כי רבות מהן אינן נתמכות או מיושנות בשל תקופת ההתיישנות. השופטת הסכימה כי התובע עבד אצל הנתבעת ממרץ 2011 עד יולי 2011 וממרץ 2012 עד יולי 2016, ופסקה לו 2,000 ₪ בגין היעדר הודעה מוקדמת על תנאי העסקה, 56 ₪ עבור שי לחג, 5,000 ₪ עבור שעות עבודה לא משקפות בתלושי שכר ו-5,926 ₪ עבור פיצויי פיטורים חלקיים. כמו כן נפסקו לתובע הוצאות משפט בסך 5,000 ₪. השופטת דחתה את תביעת התובעת לגמול שעות נוספות לאחר שמצאה כי רישומי הנתבעת ותשלומיה משקפים נאמנה את שעות עבודתה של התובעת. השופטת דחתה גם את תביעות התובע לתשלומים נוספים, כגון עבור ותק, ימי חופשה, פנסיה, דמי הבראה ועוגמת נפש, שכן התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו. בנוסף, ציינה השופטת כי חלק מטענות התובע התבססו על תקופה שחלה עליה תקופת התיישנות. ככלל, מצאה השופטת כי הסבריו ורישומי הנתבע אמינים יותר, והתובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו ברוב טענותיו.